Disclaimer

הכותב אינו יועץ השקעות. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

יום חמישי, 25 בדצמבר 2014

איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא - על "מונופול הגז" הישראלי

מצד אחד אני חושש מלכתוב על נושאים אקטואליים בוערים, במיוחד אם לא חקרתי אותם לעומק לפני כן. מצד שני לא משנה מה אכתוב כאן, הסיכוי שזה לא יהיה ברמה גבוהה יותר מהכתבות הרדודות שבתקשורת המיינסטרים זניח. לאחרונה הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים שבכוונתו לכפות על תשובה ונובל אנרג'י להיפרד מאחד ממאגרי הגז שמצאו ופיתחו, תמר ולוויתן. "להיפרד" בדרך ההגיונית והברורה מאליה פירושו למכור לגורם שלישי. בתקשורת החלו מיד לדון בפירוק ה"מונופול". כאשר הביטוי "מונופול הגז" חוזר על עצמו שוב ושוב. 

אז בואו נפרק את המונופול וניצור פה תחרות. ניקח דוגמא אמיתית - מהפכת הסלולר. לפני 2011 היו בישראל 4 ספקיות סלולר (פלאפון, פרטנר, סלקום, מירס). השוק נחשב אז לריכוזי - אוליגופולי - שבו הצרכן סובל ממחירים גבוהים. מה שקרה בהמשך הוכיח שהטענה אכן נכונה. ב-2011 השוק נפתח לתחרות למפעילים נוספים ולמפעילים וירטואליים. בעקבות זאת מחירי הסלולר צנחו באופן דרמטי והם נשארו נמוכים עד היום. הממונה על ההגבלים רוצה שנאמין כי מה שהוא עושה נקרא "פתיחה לתחרות" כאשר למעשה הוא לוקח "מונופול" כביכול, והופך אותו לדואופול, כלומר לשתי חברות. ממתי שתי יצרניות נקרא שוק תחרותי? הרי שוק הסלולר לא היה תחרותי גם עם 4 ספקיות.

לפני שנפרק אותו בואו נשאל מה זה מונופול. כל פעם ששאלתי מה מגדיר את תשובה כמונופול גז, הסבירו לי שהוא הרי יהיה יצרן הגז הישראלי היחיד (כמעט יחיד,ישנם כמה מאגרי גז נוספים קטנים בהרבה שאותם כבר הכריחו אותו למכור). קיימת חברה ישראלית בשם ישראסלולר* שמייצרת פלאפונים (לא חכמים במיוחד). האם מישהו חושב שזהו מונופול כי הוא היצרן היחיד בישראל? האם מישהו קורא לפירוקו של מונופול הפלאפונים? לא, מהסיבה הפשוטה שאמנם זהו היצרן הישראלי היחיד אך פלאפונים הם שוק עולמי והיכן שלא ימכור הוא מתחרה ביצרנים אחרים, בלי קשר למדינה בה הם מייצרים. אין לישראסלולר מעמד מיוחד ולמרות שהם היחידים שמייצרים בישראל הם לא היחידים שמוכרים בישראל. גז, גם הוא, שוק עולמי. ישראל קנתה גז במשך שנים משכנתנו מצרים ובהחלט אפשרי שנקנה מהם שוב בעתיד (בעקבות הכאוס ששרר אחרי מפלתו של מוברק ארגוני טרור פיצצו את קו הגז לישראל 7 פעמים והזרמת הגז שבה וחודשה לאחר כל פעם ורק בפעם השביעית הוחלט שלא להזרים עוד). ב-2013 החל לפעול בישראל מתקן שמטרתו לקלוט גז מספינות. בזכותו יש לישראל יכולת לקנות גז מאיזה יצרן שתחפוץ כך שגם אם תשובה ירצה למכור לנו במחיר גבוה ממחיר השוק העולמי הוא לא יוכל כיוון שהוא רק שחקן אחד מיני רבים בשוק.

*אין באמת חברה כזאת זה רק כדי להבהיר את הנקודה.

ואז אני שומע את הטענה השנייה ש"מאגר הגז הוא שלנו, של מדינת ישראל, לכן אנו צריכים להרוויח ממנו ולא תשובה". תשובה היה זה שהשקיע כספים רבים בחיפוש תוך ידיעה שייתכן ולא ימצא כלום וכל ההשקעה תהיה הפסד נטו. תשובה היה זה שהשקיע מליארדי שקלים בפיתוח המאגרים. ובכל זאת, כן, זהו משאב טבע ששייך למדינה לא משנה כמה השקיע מי שחיפש אותו ואיזה סיכונים לקח על עצמו. לכן המדינה גובה ממי שכורה את משאביה תמלוגים. באופן פלאי אחרי שנמצאה כמות גז גדולה במיוחד המדינה החליטה לבחון מחדש את מדיניות התמלוגים שלה ולהעלות אותם באופן משמעותי. לתרגיל הזה קראו "הששינסקי". ועדת ששינסקי בחנה את מדיניות התמלוגים בישראל והגיע למסקנות שיש כמה דברים שצריך לתקן במדיניות הקיימת דאז. איוולת אחת גדולה במיוחד נקראה "ניכוי האזילה" שזה בעצם פיצוי היצרן על כך שהוא משתמש במשאב והמשאב "אוזל". ללא שמץ של ציניות - טוב שזה בוטל. אך הוועדה לא עצרה שם והוסיפה מס מיוחד שיכול להגיע עד לכ-60% מרווחיו של היזם. ששינסקי החליטו שחלקה של המדינה בעוגת הגז אינו גדול מספיק וצריך לקחת עוד וזה מאחורינו אבל כעת החליט הממונה על ההגבלים שהיזם יחויב למכור אחד מהמאגרים שפיתח. היה כבר פוליטיקאי שהביע חששות על כך שלא יהיו עוד יזמים שיהיו מוכנים להשקיע בחיפוש אחר משאבי טבע אחרי מקרה שכזה. לדעתי ישנה סבירות רבה שהוא צודק וייתכן כי הדרך היחידה לגרום למישהו להשקיע פה בחיפושים נוספים תהיה רק על ידי סבסוד ממשלתי מסיבי וקבלת התחייבויות בלתי חוזרות מהמדינה לגבי המנעות ממגבלות רגולטוריות והעלאת מיסים. כאן אנו גם חוזרים לעניין שעלה בפסקה הראשונה. לפרק את ה"מונופול" פירושו לאלץ את תשובה למכור את המאגר. נשאלת השאלה - בסביבה רגולטורית שכזו מי ירצה לקנות?



ישנה תיאוריה ראויה לציון המסבירה את העיתוי המעניין של המהלך מצד הממונה על ההגבלים. התיאוריה גורסת כי תשובה הוא מהתומכים הראשיים (אם לא הראשי) של כחלון ומפלגתו החדשה "כולנו". לפי התאוריה נתניהו הוא העומד מאחורי המהלך של הממונה על ההגבלים וזאת כדי לפגוע בתשובה ולהשפיע עליו שימשוך את תמיכתו ממפלגתו של כחלון. מחיפוש פשוט באינטרנט עולה שאכן קיימת הכרות בין תשובה וכחלון ואכן קיימת תמיכה ולו רק עקיפה. החלק שאין לו תימוכין הוא שנתניהו עומד מאחורי המהלך.