בהמשך לפוסט קודם, "מצפונן של יצרניות הרכב", נתקלתי לא מזמן בוידאו מתוך שאלות -תשובות בהרצאה של מילטון פרידמן שנוגע בסיפור הזה בדיוק. אחד הסטודנטים במוסד האקדמי בו התקיימה ההרצאה שאל את פרופ' פרידמן לגבי הפרשייה המדוברת. מילטון פרידמן, עבור מי שאינו מכיר, הוא בין הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה האחרונה וכנראה שגם בהיסטוריה. כל מי שיאזין לו יוודא במהרה שמדובר באדם בעל כושר ביטוי וחשיבה יוצא דופן. הטיעונים שלו לוגיים ודידקטיים וההגיון שבבסיסם יציב ואיתן. נדמה כאילו לא ניתן להתקיל אותו. הוא תמיד עונה לעניין ומפרק כל שאלה למרכיבים שלה. פרופ' פרידמן הוא ממייסדי אסכולת שיקגו בכלכלה וגישתו ליברלית. פרופ' פרידמן מאמין שחופש פעולה אינדיבידואלי הוא ערך חשוב ומתוך כך יש לאפשר מקסימום חופש פעולה לאנשים פרטיים עם מינימום של התערבות ממשלתית. לטענתו התערבות ממשלתית כמעט תמיד יוצרת תמריצים מעוותים ופוגעת לא רק בחופש פעולתו של הפרט אלא גם ברווחתה הכלכלית של החברה. יש באמתחתו דוגמאות משכנעות למכביר. אני מודה שהייתה תקופה מסויימת בה הייתי כה מכור להאזנה להרצאותיו בדרך לעבודה עד שזה יצר משבר ביני לבין ספקית הסלולר שלי.
אגב, הסטודנט מנסה להתקיל את פרופ' פרידמן עם הסקנדל של פורד פינטו בטענה שיותר רגולציה ממשלתית יכולה למנוע מקרים שכאלו. אותו סטודנט הוא מייקל מור, מי שלימים הפך לבמאי ידוע ומתנגד קולני לתאגידים ולממשל כאחד.
אגב, הסטודנט מנסה להתקיל את פרופ' פרידמן עם הסקנדל של פורד פינטו בטענה שיותר רגולציה ממשלתית יכולה למנוע מקרים שכאלו. אותו סטודנט הוא מייקל מור, מי שלימים הפך לבמאי ידוע ומתנגד קולני לתאגידים ולממשל כאחד.
