אי שם בסביבות 2007 ישב לו מהנדס אלקטרוניקה ישראלי מול המחשב והקליט את עצמו מדבר על הממציא ג'יימס וואט. הקלטה באיכות מפוקפקת באורך של קצת יותר מ-20 דק' ולא היה בה שום דבר מעניין במיוחד או יוצא דופן. ההקלטה ההיא הייתה הפרק הראשון בפודקאסט של אותו בחור. פודקאסט שיעסוק בעיקר בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה. לאט לאט הפרקים הלכו והתארכו הוא החל להקריא את התוכן מטקסט כתוב, וכמה אנשים גם נכנסו לאתר והאזינו. ההתמדה השתלמה ומפרק לפרק ניכר שהתחקיר שביצע היה יותר ויותר מעמיק והתכנים יותר ויותר מעניינים. תוך שנה אחת בלבד הפודקאסט הפך למואזן ביותר באתר הפודקאסטים הישראלי הגדול ביותר.
בשנה ההיא, 2008, כבר היו כמה ישראלים שהשתמשו באתר חדש ומעניין בשם פייסבוק, כמה סלבריטאים החלו להשתמש באתר מוזר בשם טוויטר עם גימיק מטופש שמאפשר לפרסם תכנים רק באורך של 140 תווים, וגוגל השיקה דפדפן בשם כרום, אך אל דאגה אין לו שום סיכוי מול האינטרנט אקספלורר עם מונופול כמעט מוחלט בשוק. בימים ההם מספר המאזינים לפודקאסטים בישראל היה נמוך מאוד. בכלל מספר האנשים בישראל שידעו מה זה פודקאסט היה נמוך מאוד. אך עם השנים יותר ויותר אנשים גילו את הפודקאסטים ומספר המאזינים לפודקאסט של המהנדס גדל באופן אקספוננציאלי. מפרסמים החלו לגלות אותו גם הם ולשלם תמורת פרסומות בכל פרק. לאחר תקופה המהנדס פרש מעבודתו כשכיר והחל להיות פודקאסטר במשרה מלאה. העסק הצעיר פרש כנפיו והחל לשדר את הפודקאסט גם באנגלית. כיום אין גיק שלא מכיר את רן לוי ואת הפודקאסט המעולה שלו "עושים היסטוריה" ועכשיו כבר מדובר באימפריית פודקאסטים העוסקים בנושאים מגוונים ומוגשים ע"י צוותים.
אני חש שיש נקודות השקה בין הסיפור של "עושים היסטוריה" ו"מבצע ולדהיים". אי שם ב-2010, בספונטניות מתפרצת, פתחתי בלוג והתחלתי לכתוב על כלכלה והשקעות ערך. עם הזמן התכנים הלכו והתמקצעו ויותר קוראים הגיעו אל הבלוג. אני לא יכול לומר שהגידול בקוראים היה אקספוננציאלי. למעשה קשה לי לומר מה היו המגמות, בעיקר בגלל שבוטים (BOTS) מזרח אירופאים סורקים את הבלוג ומעוותים את הנתונים (או שאיכשהו יצא שיש קהל גדול של קוראי מבצע ולדהיים באוקראינה). הבלוגוספירה הישראלית של השקעות ערך היא נישה מאוד קטנה ברשת. בשום שלב מבצע ולדהיים לא הפך פופולרי כמו "בייסייד-מטריקס" של קרייזל או "לחיות אבל אחרת" של עדו מרוז, ובכל זאת נדמה שאחרי שנים של התמדה כל מי שמתעניין בנישה מכיר את מבצע ולדהיים.
בשנה ההיא, 2008, כבר היו כמה ישראלים שהשתמשו באתר חדש ומעניין בשם פייסבוק, כמה סלבריטאים החלו להשתמש באתר מוזר בשם טוויטר עם גימיק מטופש שמאפשר לפרסם תכנים רק באורך של 140 תווים, וגוגל השיקה דפדפן בשם כרום, אך אל דאגה אין לו שום סיכוי מול האינטרנט אקספלורר עם מונופול כמעט מוחלט בשוק. בימים ההם מספר המאזינים לפודקאסטים בישראל היה נמוך מאוד. בכלל מספר האנשים בישראל שידעו מה זה פודקאסט היה נמוך מאוד. אך עם השנים יותר ויותר אנשים גילו את הפודקאסטים ומספר המאזינים לפודקאסט של המהנדס גדל באופן אקספוננציאלי. מפרסמים החלו לגלות אותו גם הם ולשלם תמורת פרסומות בכל פרק. לאחר תקופה המהנדס פרש מעבודתו כשכיר והחל להיות פודקאסטר במשרה מלאה. העסק הצעיר פרש כנפיו והחל לשדר את הפודקאסט גם באנגלית. כיום אין גיק שלא מכיר את רן לוי ואת הפודקאסט המעולה שלו "עושים היסטוריה" ועכשיו כבר מדובר באימפריית פודקאסטים העוסקים בנושאים מגוונים ומוגשים ע"י צוותים.
אני חש שיש נקודות השקה בין הסיפור של "עושים היסטוריה" ו"מבצע ולדהיים". אי שם ב-2010, בספונטניות מתפרצת, פתחתי בלוג והתחלתי לכתוב על כלכלה והשקעות ערך. עם הזמן התכנים הלכו והתמקצעו ויותר קוראים הגיעו אל הבלוג. אני לא יכול לומר שהגידול בקוראים היה אקספוננציאלי. למעשה קשה לי לומר מה היו המגמות, בעיקר בגלל שבוטים (BOTS) מזרח אירופאים סורקים את הבלוג ומעוותים את הנתונים (או שאיכשהו יצא שיש קהל גדול של קוראי מבצע ולדהיים באוקראינה). הבלוגוספירה הישראלית של השקעות ערך היא נישה מאוד קטנה ברשת. בשום שלב מבצע ולדהיים לא הפך פופולרי כמו "בייסייד-מטריקס" של קרייזל או "לחיות אבל אחרת" של עדו מרוז, ובכל זאת נדמה שאחרי שנים של התמדה כל מי שמתעניין בנישה מכיר את מבצע ולדהיים.
שנים רבות נהגתי להאזין לתוכנית הרדיו "שעה היסטורית" של פרופ' מיכאל הרסגור ז"ל. למרבה שמחתי גיליתי לפני כמה שנים שמישהו העלה את כל הפרקים מתוכניתו של הפרופסור לרשת. הגילוי סיפק לי שעות רבות של הנאה. כל פרק בתוכנית הוא שיחה בין הרסגור לבין מגיש נוסף. תקופה ארוכה מאוד המגיש השני היה אלכס אנסקי, לאחר מכן הוא התחלף בערן סבג שהתחלף בליעד מודריק. מודריק הגישה עם הפרופסור את התוכנית עד למותו ב-2010. הפרופסור המשיך להקליט תוכניות כמעט עד הרגע האחרון. קרוב ל-700 פרקים הוקלטו ואני האזנתי כמעט לכולם. מאות שעות שהפרופסור דיבר אלי ישר לתוך האוזן. כשאהיה סנילי וזקן ואשכח את קולותיהם של כל קרובי עדיין אזכור את קולו של הפרופסור והאינטונאציה שהייתה לו כל פעם שאמר "שבת שלום" בפתיחת כל תוכנית (התוכנית שודרה באופן קבוע בערב שבת). כאנקדוטה אספר שהייתי מאוד מבולבל כששמעתי באחת התוכניות שהם מדברים על ברית המועצות בלשון הווה, ואז נפל האסימון. התוכנית הזו הוקלטה כשברה"מ עוד הייתה קיימת.
הייתה לפרופסור שפה מאוד ייחודית שמתאימה לדור אחר. לדוגמא כיום נוהגים לומר "סוף סוף" כביטוי להתרחשות שציפו לה זמן רב, אך פעם הביטוי היה בעל משמעות זהה ל"אחרי הכל" או "בסופו של דבר". הפרופסור היה מסוגל לומר "פנטסטי" גם על דברים מחרידים לחלוטין כמו רצח עם, כיוון שהמילה באה מהשורש פנטזיה=היזיון שבמשמעותה המקורית מתייחסת לז'אנר ספרותי המתאר עולם דמיוני מרוחק מהמציאות המוכרת. בשפה של היום זה כמו לומר "הזוי".
ואז יום אחד גיליתי שאין לי יותר פרקים של "שעה היסטורית" לשמוע. הכרתי כבר את "עושים היסטוריה" של רן לוי והאזנתי לפרק אחד, אבל לא התחברתי לסגנון הגשה בקריינות. במיוחד אחרי שנים שהתרגלתי לצרוך את ההיסטוריה שלי בצורת שיחה בין שני אנשים. חבר שנתן המלצה חמה שיכנע אותי להאזין שוב והתמכרתי. המעבר מ"שעה היסטורית" ל-"עושים היסטוריה" היה כמעט חלק וסייע לי להימנע מתסמיני גמילה.
אני בטוח שחלק גדול מהקוראים כבר מכירים את "עושים היסטוריה". בין שאר הפודקאסטים של הרשת קיים גם "עושים עסקים" שיצא לאור ב-2016. אני ממליץ בחום להאזין ל"עושים עסקים" בו כל פרק הוא ראיון עם יזם אחר. לא כל הראיונות מעוררים עניין באותה מידה. יש כאן דיכוטומיה. חלק מהפרקים ממש מרתקים וחלק די משמימים. אם מצאתם שלאחר עשר הדקות הראשונות אתם קצת משתעממים עברו לפרק אחר כי זה די בוודאות לא ישתפר. הפרק עם דוד אבנר למשל היה מרתק במיוחד. ישנו פרק אחר שהיה מרתק לא פחות וגם נוגע לתחום ההשקעות או ליתר דיוק ארביטראז'. הפרק עם דורון כהן. דורון הוא ממייסדי COVERCY שהחלה כרעיון לבצע ארביטראז' בין סוכנויות הימורים אך עברה כמה שינויי כיוון דרמטיים בדרך. האזנה כאן
הייתה לפרופסור שפה מאוד ייחודית שמתאימה לדור אחר. לדוגמא כיום נוהגים לומר "סוף סוף" כביטוי להתרחשות שציפו לה זמן רב, אך פעם הביטוי היה בעל משמעות זהה ל"אחרי הכל" או "בסופו של דבר". הפרופסור היה מסוגל לומר "פנטסטי" גם על דברים מחרידים לחלוטין כמו רצח עם, כיוון שהמילה באה מהשורש פנטזיה=היזיון שבמשמעותה המקורית מתייחסת לז'אנר ספרותי המתאר עולם דמיוני מרוחק מהמציאות המוכרת. בשפה של היום זה כמו לומר "הזוי".
ואז יום אחד גיליתי שאין לי יותר פרקים של "שעה היסטורית" לשמוע. הכרתי כבר את "עושים היסטוריה" של רן לוי והאזנתי לפרק אחד, אבל לא התחברתי לסגנון הגשה בקריינות. במיוחד אחרי שנים שהתרגלתי לצרוך את ההיסטוריה שלי בצורת שיחה בין שני אנשים. חבר שנתן המלצה חמה שיכנע אותי להאזין שוב והתמכרתי. המעבר מ"שעה היסטורית" ל-"עושים היסטוריה" היה כמעט חלק וסייע לי להימנע מתסמיני גמילה.
אני בטוח שחלק גדול מהקוראים כבר מכירים את "עושים היסטוריה". בין שאר הפודקאסטים של הרשת קיים גם "עושים עסקים" שיצא לאור ב-2016. אני ממליץ בחום להאזין ל"עושים עסקים" בו כל פרק הוא ראיון עם יזם אחר. לא כל הראיונות מעוררים עניין באותה מידה. יש כאן דיכוטומיה. חלק מהפרקים ממש מרתקים וחלק די משמימים. אם מצאתם שלאחר עשר הדקות הראשונות אתם קצת משתעממים עברו לפרק אחר כי זה די בוודאות לא ישתפר. הפרק עם דוד אבנר למשל היה מרתק במיוחד. ישנו פרק אחר שהיה מרתק לא פחות וגם נוגע לתחום ההשקעות או ליתר דיוק ארביטראז'. הפרק עם דורון כהן. דורון הוא ממייסדי COVERCY שהחלה כרעיון לבצע ארביטראז' בין סוכנויות הימורים אך עברה כמה שינויי כיוון דרמטיים בדרך. האזנה כאן
