הפוסט המובא כאן בשידור חוזר הופיע במבצע ולדהיים, בגלגולו הקודם באתר תפוז, בפברואר 2011.
אסוואת דמודאראן הוא פרופסור לפיננסים בNYU. דמודאראן הפך לדמות מוכרת (בתחומו) בין השאר בגלל שהקורסים אותם הוא מעביר זמינים לצפייה באינטרנט. בנוסף האתר אותו הוא מתחזק כבר יותר מעשור מכיל הרבה מאוד מידע שימושי.
הסיבה שאני עוקב אחרי מעלליו של דמודאראן היא שהוא מדבר בהיגיון, בניגוד להרבה אקדמאים, אנליסטים, משקיעים, ומנהלי כספים. רוב האנשים העוסקים בהשקעות והערכות שווי מדברים שטויות 90% מהזמן, דמודאראן מדבר שטויות רק 10% מהזמן מה שמקנה לו מעמד של מישהו שכדאי להקשיב לו גם אם אני לא תמיד מסכים.
אסוואת דמודאראן הוא פרופסור לפיננסים בNYU. דמודאראן הפך לדמות מוכרת (בתחומו) בין השאר בגלל שהקורסים אותם הוא מעביר זמינים לצפייה באינטרנט. בנוסף האתר אותו הוא מתחזק כבר יותר מעשור מכיל הרבה מאוד מידע שימושי.
הסיבה שאני עוקב אחרי מעלליו של דמודאראן היא שהוא מדבר בהיגיון, בניגוד להרבה אקדמאים, אנליסטים, משקיעים, ומנהלי כספים. רוב האנשים העוסקים בהשקעות והערכות שווי מדברים שטויות 90% מהזמן, דמודאראן מדבר שטויות רק 10% מהזמן מה שמקנה לו מעמד של מישהו שכדאי להקשיב לו גם אם אני לא תמיד מסכים.
בקטע הבא דמודאראן מדבר על דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות ואופציות.
דמודאראן מזכיר לנו שבשנות ה-90 בזמן שהתנפחה לה בועת ההיי-טק חברות הסטארט-אפ התייחסו לכתבי אופציה כמטבע בהנפקה עצמית. חברות הנפיקו כתבי אופציה בהמוניהם בשביל לשלם על הוצאות ורכישות שונות ובעיקר בונוסים למנהלים.
מהו כתב אופציה?
יש להבדיל בין אופציה לכתב-אופציה. אופציה היא הזכות לקנות או למכור מניה במחיר קבוע מראש בין שני אנשים/גופים. כתב-אופציה הוא הזכות לרכוש מניה המונפקת ישירות מהחברה עצמה. כלומר במימוש כתב אופציה מספר המניות המונפקות של החברה גדל.
כאשר עובד בחברה מקבל אופציה כבונוס היא לא עולה לו כלום. העובד יכול לממש את האופציה ע"י תשלום שנקבע מראש ולקבל לידיו מניות. במידה ומחיר המניה עלה מעל למחיר המימוש של האופציה העובד יכול לממש ולמכור את המניה ולגרוף רווח מיידי. במידה והמחיר בשוק נמוך ממחיר המימוש הוא אינו חייב לעשות דבר ובכך הוא לא מרוויח ולא מפסיד. אם זה לא עולה כלום לחברה ולא עולה כלום לעובד אז מי מפסיד? למה בכלל לשלם משכורות למה לא לתת לכולם אופציות? מי שמפסיד הוא בעל המניות. עם כל מניה שמונפקת האחזקה של בעל המניות הולכת ומדוללת.
בעוד חברות "חסכו" בהוצאות ושילמו בכתבי אופציה קמה צעקה על כך ש"ההוצאה" הזו כלל אינה נרשמת בדוחות הכספיים. לכן כיום כאשר חברה מעניקה אופציות היא רושמת הוצאה בגובה שווי האופציות. זה לא פתרון מושלם זה אפילו לא פתרון הגיוני אבל הוא עובד והוא מרתיע חברות משימוש מוגזם בכתבי אופציה. למה זה לא פתרון הגיוני? כאשר חוואי מקנה למישהו אופציה ל50% בעלות על פרה שברשותו האם זה משפיע על הפרה איכשהו? האם היא תיתן פחות חלב. האופציות פוגעות בבעלי המניות בצורה ישירה בעוד מצבה של החברה לא מושפע. רואי החשבון כופים על ההוצאה הזו להופיע בדוחות בצורה מלאכותית לדוגמא על מנת להמחיש את האבסורד במצב קיצוני יכולה חברה להציג הפסדים לאורך עשרות שנים ובו זמנית לגדול ולצמוח ולחלק דיבידנדים. זאת מכיוון שבעוד החברה משגשגת הרישום המלאכותי של ההוצאה גורם לשורה התחתונה להראות כהפסד.
האם צריך להפסיק לרשום אופציה כהוצאה? חס וחלילה. בעולם מושלם יהיה אסור לחלק כתבי אופציה ללא הסכמה של כל בעלי המניות ואז אפשר יהיה להפסיק לרשום אופציות כהוצאה. מכיוון שאני לא צופה שינוי חקיקתי בזמן הקרוב הרישום החשבונאי העקום הזה הוא הדבר היחיד שמרתיע ומונע פיצוץ אוכלוסין של כתבי אופציה.
יש להבדיל בין אופציה לכתב-אופציה. אופציה היא הזכות לקנות או למכור מניה במחיר קבוע מראש בין שני אנשים/גופים. כתב-אופציה הוא הזכות לרכוש מניה המונפקת ישירות מהחברה עצמה. כלומר במימוש כתב אופציה מספר המניות המונפקות של החברה גדל.
כאשר עובד בחברה מקבל אופציה כבונוס היא לא עולה לו כלום. העובד יכול לממש את האופציה ע"י תשלום שנקבע מראש ולקבל לידיו מניות. במידה ומחיר המניה עלה מעל למחיר המימוש של האופציה העובד יכול לממש ולמכור את המניה ולגרוף רווח מיידי. במידה והמחיר בשוק נמוך ממחיר המימוש הוא אינו חייב לעשות דבר ובכך הוא לא מרוויח ולא מפסיד. אם זה לא עולה כלום לחברה ולא עולה כלום לעובד אז מי מפסיד? למה בכלל לשלם משכורות למה לא לתת לכולם אופציות? מי שמפסיד הוא בעל המניות. עם כל מניה שמונפקת האחזקה של בעל המניות הולכת ומדוללת.
בעוד חברות "חסכו" בהוצאות ושילמו בכתבי אופציה קמה צעקה על כך ש"ההוצאה" הזו כלל אינה נרשמת בדוחות הכספיים. לכן כיום כאשר חברה מעניקה אופציות היא רושמת הוצאה בגובה שווי האופציות. זה לא פתרון מושלם זה אפילו לא פתרון הגיוני אבל הוא עובד והוא מרתיע חברות משימוש מוגזם בכתבי אופציה. למה זה לא פתרון הגיוני? כאשר חוואי מקנה למישהו אופציה ל50% בעלות על פרה שברשותו האם זה משפיע על הפרה איכשהו? האם היא תיתן פחות חלב. האופציות פוגעות בבעלי המניות בצורה ישירה בעוד מצבה של החברה לא מושפע. רואי החשבון כופים על ההוצאה הזו להופיע בדוחות בצורה מלאכותית לדוגמא על מנת להמחיש את האבסורד במצב קיצוני יכולה חברה להציג הפסדים לאורך עשרות שנים ובו זמנית לגדול ולצמוח ולחלק דיבידנדים. זאת מכיוון שבעוד החברה משגשגת הרישום המלאכותי של ההוצאה גורם לשורה התחתונה להראות כהפסד.
האם צריך להפסיק לרשום אופציה כהוצאה? חס וחלילה. בעולם מושלם יהיה אסור לחלק כתבי אופציה ללא הסכמה של כל בעלי המניות ואז אפשר יהיה להפסיק לרשום אופציות כהוצאה. מכיוון שאני לא צופה שינוי חקיקתי בזמן הקרוב הרישום החשבונאי העקום הזה הוא הדבר היחיד שמרתיע ומונע פיצוץ אוכלוסין של כתבי אופציה.
זהירות הסבר טכני
כיצד מציגים הוצאה שאינה קיימת? הרווח הנקי מדוח הרווח וההפסד מתנקז לתוך דלי שנקרא "עודפים". סעיף העודפים מכיל את כל הרווחים שלא חולקו מהשנים הקודמות. בעת רישום הוצאה בגין חלוקת אופציות מגדילים את סעיף העודפים באותו הסכום. נניח שרשמנו הוצאה 100 וגידול בעודפים של 100. ההוצאה תופיע בדו"ח רוו"ה ותגיע בדרך הטבע לשורת הרווח הנקי. הרווח הנקי כפי שאמרתי מתנקז לסעיף העודפים ובכך ההוצאה בסך 100 תקזז את הגידול שרשמנו בעודפים בשלב הראשון.
כיצד מציגים הוצאה שאינה קיימת? הרווח הנקי מדוח הרווח וההפסד מתנקז לתוך דלי שנקרא "עודפים". סעיף העודפים מכיל את כל הרווחים שלא חולקו מהשנים הקודמות. בעת רישום הוצאה בגין חלוקת אופציות מגדילים את סעיף העודפים באותו הסכום. נניח שרשמנו הוצאה 100 וגידול בעודפים של 100. ההוצאה תופיע בדו"ח רוו"ה ותגיע בדרך הטבע לשורת הרווח הנקי. הרווח הנקי כפי שאמרתי מתנקז לסעיף העודפים ובכך ההוצאה בסך 100 תקזז את הגידול שרשמנו בעודפים בשלב הראשון.
כתבה שפורסמה ב2004 בגלובס הממחישה את המאבק סביב רישום הוצאה בגין כתב אופציה:
יבמ ומיקרוסופט "ערקו" ממחנה חברות ההיי טק המתנגדות לרישום אופציות כהוצאה
כתבות נוספות בנושא:
חישוב אופציות כהוצאה היה מעביר את מרקורי להפסד של 71 מיליון דולר ב-2001
יבמ ומיקרוסופט "ערקו" ממחנה חברות ההיי טק המתנגדות לרישום אופציות כהוצאה
כתבות נוספות בנושא:
חישוב אופציות כהוצאה היה מעביר את מרקורי להפסד של 71 מיליון דולר ב-2001
