Disclaimer

הכותב אינו יועץ השקעות. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

יום שני, 26 בפברואר 2018

דמודאראן דיבידנדים ואופציות - שידור חוזר

הפוסט המובא כאן בשידור חוזר הופיע במבצע ולדהיים, בגלגולו הקודם באתר תפוז, בפברואר 2011.

אסוואת דמודאראן הוא פרופסור לפיננסים בNYU. דמודאראן הפך לדמות מוכרת (בתחומו) בין השאר בגלל שהקורסים אותם הוא מעביר זמינים לצפייה באינטרנט. בנוסף האתר אותו הוא מתחזק כבר יותר מעשור מכיל הרבה מאוד מידע שימושי.
הסיבה שאני עוקב אחרי מעלליו של דמודאראן היא שהוא מדבר בהיגיון, בניגוד להרבה אקדמאים, אנליסטים, משקיעים, ומנהלי כספים. רוב האנשים העוסקים בהשקעות והערכות שווי מדברים שטויות 90% מהזמן, דמודאראן מדבר שטויות רק 10% מהזמן מה שמקנה לו מעמד של מישהו שכדאי להקשיב לו גם אם אני לא תמיד מסכים.
בקטע הבא דמודאראן מדבר על  דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות ואופציות.



דמודאראן מזכיר לנו שבשנות ה-90 בזמן שהתנפחה לה בועת ההיי-טק חברות הסטארט-אפ התייחסו לכתבי אופציה כמטבע בהנפקה עצמית. חברות הנפיקו כתבי אופציה בהמוניהם בשביל לשלם על הוצאות ורכישות שונות ובעיקר בונוסים למנהלים.
מהו כתב אופציה?
יש להבדיל בין אופציה לכתב-אופציה. אופציה היא הזכות לקנות או למכור מניה במחיר קבוע מראש בין שני אנשים/גופים. כתב-אופציה הוא הזכות לרכוש מניה המונפקת ישירות מהחברה עצמה. כלומר במימוש כתב אופציה מספר המניות המונפקות של החברה גדל.
כאשר עובד בחברה מקבל אופציה כבונוס היא לא עולה לו כלום. העובד יכול לממש את האופציה ע"י תשלום שנקבע מראש ולקבל לידיו מניות. במידה ומחיר המניה עלה מעל למחיר המימוש של האופציה העובד יכול לממש ולמכור את המניה ולגרוף רווח מיידי. במידה והמחיר בשוק נמוך ממחיר המימוש הוא אינו חייב לעשות דבר ובכך הוא לא מרוויח ולא מפסיד. אם זה לא עולה כלום לחברה ולא עולה כלום לעובד אז מי מפסיד?  למה בכלל לשלם משכורות למה לא לתת לכולם אופציות? מי שמפסיד הוא בעל המניות. עם כל מניה שמונפקת האחזקה של בעל המניות הולכת ומדוללת.
בעוד חברות "חסכו" בהוצאות ושילמו בכתבי אופציה קמה צעקה על כך ש"ההוצאה" הזו כלל אינה נרשמת בדוחות הכספיים. לכן כיום כאשר חברה מעניקה אופציות היא רושמת הוצאה בגובה שווי האופציות. זה לא פתרון מושלם זה אפילו לא פתרון הגיוני אבל הוא עובד והוא מרתיע חברות משימוש מוגזם בכתבי אופציה. למה זה לא פתרון הגיוני? כאשר חוואי מקנה למישהו אופציה ל50% בעלות על פרה שברשותו האם זה משפיע על הפרה איכשהו? האם היא תיתן פחות חלב.  האופציות פוגעות בבעלי המניות בצורה ישירה בעוד מצבה של החברה לא מושפע. רואי החשבון כופים על ההוצאה הזו להופיע בדוחות בצורה מלאכותית לדוגמא על מנת להמחיש את האבסורד במצב קיצוני יכולה חברה להציג הפסדים לאורך עשרות שנים ובו זמנית לגדול ולצמוח ולחלק דיבידנדים. זאת מכיוון שבעוד החברה משגשגת הרישום המלאכותי של ההוצאה גורם לשורה התחתונה להראות כהפסד.
האם צריך להפסיק לרשום אופציה כהוצאה? חס וחלילה. בעולם מושלם יהיה אסור לחלק כתבי אופציה ללא הסכמה של כל בעלי המניות ואז אפשר יהיה להפסיק לרשום אופציות כהוצאה. מכיוון שאני לא צופה שינוי חקיקתי בזמן הקרוב הרישום החשבונאי העקום הזה הוא הדבר היחיד שמרתיע ומונע פיצוץ אוכלוסין של כתבי אופציה.

זהירות הסבר טכני
כיצד מציגים הוצאה שאינה קיימת? הרווח הנקי מדוח הרווח וההפסד מתנקז לתוך דלי שנקרא "עודפים". סעיף העודפים מכיל את כל הרווחים שלא חולקו מהשנים הקודמות. בעת רישום הוצאה בגין חלוקת אופציות מגדילים את סעיף העודפים באותו הסכום. נניח שרשמנו הוצאה 100 וגידול בעודפים של 100. ההוצאה תופיע בדו"ח רוו"ה ותגיע בדרך הטבע לשורת הרווח הנקי. הרווח הנקי כפי שאמרתי מתנקז לסעיף העודפים ובכך ההוצאה בסך 100 תקזז את הגידול שרשמנו בעודפים בשלב הראשון.


כתבה שפורסמה ב2004 בגלובס הממחישה את המאבק סביב רישום הוצאה בגין כתב אופציה:
יבמ ומיקרוסופט "ערקו" ממחנה חברות ההיי טק המתנגדות לרישום אופציות כהוצאה
כתבות נוספות בנושא:
חישוב אופציות כהוצאה היה מעביר את מרקורי להפסד של 71 מיליון דולר ב-2001

יום שישי, 16 בפברואר 2018

פרופ' ישראל אומן על שוק ההון



"אני אדם שמתעסק בתורת המשחקים כבר 60 שנה או יותר ובאיזשהו שלב התחלתי להשקיע בבורסה ואחרי 5 או 6 שנים יצאתי מזה מפני שאני נוכחתי שיש לישראל אומן, השפעה מאגית על השוק. ברגע שהוא קונה המניה נופלת. אז תשאלו אותי שאלה אחרת"

פרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל עבור פיתוחיו בתורת המשחקים עונה על השאלה - על פי תורת המשחקים כיצד על משקיע רציונלי להשקיע בשוק ההון בסביבת הריבית הנוכחית.

יום רביעי, 7 בפברואר 2018

סטארמן


קשר קלוש ביותר לכלכלה והשקעות אבל זה פשוט מרגש. אני יודע שאם אתחיל לכתוב מדוע, הצד הפרפקציוניסטי שבי ידרוש רמת פירוט שפשוט אין לי זמן להכנס אליה בשעה כזו של הלילה. אשתדל מחר לכתוב בתגובה כאן






עריכה 08/02/2018:
אז כמו שהבטחתי אני כותב כאן מדוע השיגור המופיע כאן בסרטונים הוא מאורע מלהיב. ספייס-אקס היא חברה פרטית שנוסדה ע"י היזם הידוע אילון מאסק במטרה לעסוק בתחום החלל ויום אחד ליישב את מאדים. ליישב את מאדים נראה כמו חלום רחוק אבל ב-2002, השנה בה ספייס-אקס נוסדה, גם המחשבה שיוזמה של אדם פרטי תצליח לעשות משהו כמו שיגור לוויינים ומטענים באמצעות טילים שפותחו באופן עצמאי, נראתה כמו פנטזיה שנהגתה במוחו של מטורף יהיר במיוחד. אף על פי כן, ספייס-אקס עשתה זאת.

במהלך הדרך היא גם פיתחה חידושים מדהימים בתחום. כאשר משגרים מעבורת/מטען/לוויין לחלל, הטילים ששימשו לשיגור מתנתקים מהמטען שלהם לאחר שסיימו לתת את הדחיפה הנדרשת. הם מתנתקים, נופלים חזרה לארץ ונבלעים באיזה אוקיינוס. טילי הפאלקון של ספייס אקס מסוגלים לנחות נחיתה מבוקרת. הדבר שקול להטלת מטבע שבסופה המטבע נעמד על חודו. זה לא רק הישג הנדסי אלא שהיכולת הזו מוזילה את עלות השיגור לחלל באופן מהפכני.

כיום ספייס-אקס מבצעת שיגורים עבור מדינות שונות (למיטב הבנתי בעיקר שיגור לוויינים). ספייס-אקס יצרה את הטיל "פאלקון-1" ואחריו את "פאלקון-9". השיגור שאנו רואים כאן הוא השיגור הראשון של "פאלקון-כבד". זהו הטיל (אולי יותר נכון לקרוא לזה מערך טילים) הגדול ביותר כיום. גדול פי שניים מהבא אחריו שעדיין נמצא בשימוש. ככל שהטיל גדול יותר כך הוא מסוגל לשגר מטען כבד יותר. לפי הנטען באמצעי התקשורת הצליחה ספייס-אקס להגיע למקום בו היא נמצאת, עם גיוס הון ראשוני של פחות מ-2 מליארד דולר. לשם השוואה התקציב ה*שנתי* של נאסא (סוכנות החלל האמריקאית) עומד על יותר מ18 מליארד דולר. 18 מליארד זה הרבה. יש כ-90 מדינות שהתוצר השנתי שלהן נמוך יותר מהתקציב של נאסא. 


השיגור הזה, שיגור הבכורה של "פאלקון-כבד", מהווה הוכחת יכולת. ספייס-אקס שיגרה מכונית טסלה כשבמושב הנהג יושבת בובה שקיבלה את הכינוי סטארמן ("איש כוכבים" רפרנס לשיר של דייוויד בואי). סטארמן לבוש בחליפת אסטרונאוטים אמיתית שספייס-אקס פיתחה. על לוח המחוונים שמול סטארמן כתוב "בלי פאניקה!". זו מחווה ל"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס. מכונית הטסלה הבין-פלנטרית שוגרה למסלול סביב השמש. מסלול שעובר באופן מחזורי בקרבתם של כדור הארץ ומאדים. המסלול הזה ישמש בעתיד (הרחוק?) להעברת מטענים בין כדור הארץ ומאדים. הרשת השתגעה, במיוחד הטוויטר, כאשר השיגור יצא לדרך. ה"פאלקון-כבד" מורכב מטיל מרכזי ושני טילי עזר. שני טילי העזר נחתו כמתוכנן בשידור חי. כאשר נקפו הדקות והשעות מבלי שספייס-אקס תדווח מה עלה בגורלו של הטיל המרכזי, הרשת געשה בשנית בשאלה איפה הוא והאם נחת כשורה. חדי האוזן שמו לב שבשידור החי נשמע חדר הבקרה אומר "איבדנו את הטיל המרכזי". אף על פי כן מדובר באבן דרך בעתידו של חקר החלל.

יום שבת, 3 בפברואר 2018

השוק יורד בגלל בשורות טובות

הבורסות בארה"ב חוו אתמול את אחד הימים הגרועים ביותר בשנים האחרונות. הסיבה היא שנתוני האבטלה שפורסמו היו טובים יותר מהצפוי. נשמע קצת מופרך אני יודע אבל חכו רגע. אחד הגורמים האחראים לכך שהשוק נסחר בשנים האחרונות במכפיל רווח גבוה (33לפי מכפיל שילר), הוא שיעורי הריבית בארה"ב. כאשר התשואה האלטרנטיבית יורדת מחירי נכסים עולים. לא ארחיב על הקשר בין הריבית לשווי הנכסים כיוון שזה נושא שכבר כתבתי עליו לא מעט אבל אם מישהו בכל זאת רוצה הסבר תשאלו בתגובות ואענה. בשנה האחרונה הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל רזרב (או בקיצור "הפד"), עשה היפוך של 180 מעלות. במקום מדיניות של ניפוח הצע הכסף והורדת הריבית, שנקט בה עד לא מזמן, הפד החל לעשות את ההפך ובהדרגה מעלה את הריבית במשק. מצד אחד, ריבית נמוכה, שמעודדת פעילות כלכלית גם מעודדת היווצרות בועות מחירים וזה רע. מצד שני העלאה של הריבית בזמן שהכלכלה האמריקאית אינה חזקה דיה עלולה לגרור אותה למיתון וגם זה רע. לכן הפד מנסה לנקוט בזהירות מירבית ולהעלות את שיעורי הריבית באופן מתון תוך כדי תשומת לב למצב הכלכלה. נתוני האבטלה שהתפרסמו הפתיעו לטובה ולכן הגדילו את הסבירות שהפדרל ריזרב יעלה את הריביות בקצב מהיר יותר. כך למעשה הנתונים החיוביים שהתפרסמו גרמו לשווי הנכסים הפיננסיים לרדת.