ניאו-בולשביקים נגד שוק ההון

והפעם מבצע ולדהיים מפרגן לפוסט חד ומדוייק של הסולידית. בתחילה מופיע צילום מסך מתוך טורו של גיא רולניק ובהמשך ציטוט תגובתה של הסולידית מתוך עמוד הפייסבוק שלה:

"הפיסקה המצוטטת נלקחה מטורו האחרון של גיא רולניק, הפרשן הכלכלי הבכיר של דה מרקר, שהוקדש כולו להגנה על ההחלטה של שר האוצר למסות, כלומר להעניש, את "אספני הדירות".

מס על רווחים בבורסה בשיעור של 15% הוטל לראשונה ב-2003, טיפס ל-20% ב-2006, והגיע לשיאו הנוכחי של 25% ב-2012 -- ה"הישג" המשמעותי של המחאה החברתית. נכון להיום, רבע מכל שקל שתרוויחו בבורסה אחרי אינפלציה (אפסית) -- אם תרוויחו - מגיע לכיסי הממשלה. הסיכון, כמובן, חל רק עליכם. הרווחתם? מחובתכם לחלוק ברווחים. הפסדתם? זב"שכם.

משקיעים רבים הסיקו שהמס החדש הפך את יחס הסיכוי-סיכון ללא כדאי, וכתוצאה מכך נמלטו מהבורסה. אל תספרו לרולניק, אבל מחזורי המסחר בבורסה התכווצו מ-1.78 מיליארד ש"ח ב-2007 ל-1.48 מיליארד ש"ח ב-2015. הכנסות המדינה ממיסוי שוק ההון צנחו מכ-10.1 מיליארד ש"ח ב-2012 לכ-8.3 מיליארד ב-2015. לא פחות מ-225 (!) חברות נמחקו מהבורסה בין השנים 2007 ל-2015. בקיצור, גן עדן. שוב, אל תספרו לרולניק. הוא עדיין סבור ששוק ההון "צומח ומתפתח". לפחות בנפתולי דמיונו הפורה.

אשאיר לקורא הנבון -- זה שאינו עיוור מאונס או מרצון -- לנחש לאיזה אפיק השקעה רותח, פטור ממס, זרם בינתיים כספם של כל אותם פליטי בורסה מתוסכלים.

ואולי לרולניק פשוט לא איכפת. נראה שהוא סבור באמת ובתמים ששוק ההון הוא נחלתם הבלעדית של "סרסורי הבורסה" ו"האלפיון העליון". מיסוי רווחי ההון, לשיטתו, הוא דרך מושלמת להעניש אנשים בשל הנכסים שצברו, גם אם זה בקושי מכניס כסף למדינה ולא תורם במאומה להקטנת אי-השיוויון.

ומה לגבי הנזק האגבי שגורם המס למעמד הבינוני -- זה שרוצה לקחת אחריות על חייו הפיננסיים, לחסוך כסף, להשקיע אותו ולהקטין את תלותו במערכת דרך יצירת הכנסה מהון? ובכן, נראה שלפי רולניק אין חיה כזו, וגם לו הייתה -- אין לה מקום בבורסה.

המעמד הבינוני -- כלומר, אתם -- צריכים לקבל את מקומכם בסדר העולמי כקורבנות מוחלשים, נצחיים ופסיביים, להתמרמר מדי סוף שבוע על המשולש הון-שלטון-עיתון או על "מיליציות המיסוי" (הו, האירוניה!), ולשמש כלי קיבול פסיביים לחרא שרולניק וחבר מרעיו מאכילים אתכם במצקת, זאת אומרת: שימוש בעיתון כדי להאדיר את מאמצי הגבייה של השלטון."

עריכה: להלן הכתבה המדוברת של גיא רולניק 

באפט במערכת הבחירות

באפט מעורב באופן פומבי במערכת בחירות הנוכחית בארה"ב. הרבה יותר פומבי מבכל מערכת בחירות קודמת. באפט תומך בהילרי קלינטון באופן נלהב. זה צפוי, באפט הוא דמוקרט. אביו של באפט היה רפובליקני. לא סתם רפובליקני אלא חבר קונגרס רפובליקני. היום היו קוראים לו ליברטריאני. באפט שגדל בבית רפובליקני האמין בערכים הרפובליקניים אך כשגדל נטה יותר לצד הדמוקרטי. באפט מעולם לא הסתיר את השיוך הפוליטי שלו אך הפעם נראה שהוא עושה מאמץ מיוחד לעזור לקמפיין.

פוקימון, פארמוויל וציפורים כועסות

דהמרקר בכתבה של "סוכנויות הידיעות" מצטטים אנליסטית בשם, לורה מרטין, הטוענת כי אפל עומדת להרוויח 3 מליארד דולר מאפליקציית פוקימון-גו בזכות הסכם חלוקת הרווחים שלה עם נינטנדו.
הורדת האפליקציה ניתנת בחינם אך לדבריה אפל מקבלת 30% מכל רכישה במשחק. 6% מאוכלוסיית ארה"ב משחקת פוקימון-גו. צריך לשים לב שמדובר באחוז גבוה מאוד שהושג תוך זמן קצר מאוד. אנחנו לא מדברים על 6% מהנערים. מדובר ב6% מאוכלוסיית ארה"ב כולה, כולל זקנים, נשים וטף. האנליסטית מבססת את החישוב על ההנחה שהנתון הזה עוד יעלה ל-20%, כלומר 1 מתוך כל 5 אמריקאים. נשמע לי אופטימי. אולי אפשרי, אחרי הכל אני מכיר אנשים שבינם לבין סדרת הפוקימון אין דבר וחצי דבר אך בכל זאת משחקים. זה אולי אפשרי אך זאת גם תחזית די ורודה בעיני.

הכתבה הזו הזכירה לי דברים שכתבתי לגבי תעשיית המשחקים ב-2012 בפורום "השקעות בלי גורו". איזו שנה זאת הייתה. זוכרים את 2012? השנה שבה אנגרי-בירדס היה בשיאו, ברק אובמה נבחר בפעם השנייה, וכולם דיברו על הנבואה כביכול של שבט המאיה על סוף העולם.

זה מה שכתבתי אז בתגובה לדיון על זינגה, יוצרת המשחק פארמוויל:

בתור מי שיודע דבר או שניים על התמכרות למשחקי מחשב אני יכול לומר שאני וחברי מאוד שמחים שתכונה מוטבעת בטבע האנושי היא שבסופו של דבר נמאס לך מלשחק באותו משחק. אני לא מדבר על החריגים שמפתחים אובססיה אמיתית אלא על הכלל ואצל הכלל האובססיה היא זמנית. משחקים עם מאפיינים שונים יכולים להשאיר אותך מרותק לתקופות שונות. המחזיקים בשיא הם משחקי התפקידים ברשת כמו וורלד אוף וורקרפט  או אוורקווסט. כיוון שהמשחק תמיד מתחדש ותמיד יש עוד שלב להגיע אליו הם מסוגלים לרתק אנשים במשך מספר שנים. אך גם המשחקים הללו שנמצאים בדרגה המסוכנת ביותר מחזיקים את המכור לתקופה מקסימלית של חמש שנים בערך לפני שנמאס לו. כל משחק ביג'י יומו. 

קחו לדוגמא קייס סטאדי אמיתי מאוד, ודומה במידה רבה לפארמוויל. יכול להיות שאתם זוכרים משחק בשם גינדיס. זה היה משחק אסטרטגיה ברשת ששיחקת באמצעות התחברות למשתמש שלך באתר. משחק שפותח על ידי ישראלי וסחף אנשים מכל קצוות הקשת ומכל הסוגים (בעיקר מישראל). גינדיס הפך לויראלי ב-2006. מגוון האנשים ששיחקו היה מדהים, ילדים, סטודנטים, חיילים, אנשי קבע בצהל, פנסיונרים (כמעט רק בנים וזה אולי השוני מפארמוויל). אני זוכר שהייתי בין היחידים בסביבה הקרובה שלי שלא שיחקו. כמה מהאנשים הללו שאני מכיר ששיחקו אז משחקים גם היום? אני בטוח שכבר ניחשתם שהתשובה היא 0. האתר עדיין קיים ונראה שהוא המשיך להשתכלל אך לשיא של אז הוא כבר לא יחזור. http://www.google.com/trends/?q=gindis&ctab=0&geo=all&date=all&sort=0

הנה כתבה מאותה תקופה על המשחק http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3195782,00.html

גם פארמוויל כבר מזמן עבר את השיא שלו

http://www.google.com/trends/?q=farmville&ctab=0&geo=all&date=all&sort=0

אם אתם כמוני אתם בטח גם תוהים איפה נמצאות הציפורים הכועסות בגרף הצמיחה/דעיכה. בלי קשר לזינגה סתם סקרנות:

http://www.google.com/trends/?q=ANGRY+BIRDS&ctab=0&geo=all&date=all&sort=0

לא נכנסתי לעומק הדוחות הכספיים של זינגה אבל הרווח שלה מאכזב מאוד. רק אם נניח שהתזרים מייצג יותר טוב את הרווח האמיתי אז יש לזינגה מכפיל סביר. זאת הנחה שאי אפשר לקבל סתם כך אלא שצריך להצדיק אותה באמצעות איתור וזיהוי הסיבות המרכזיות להבדל ומהותם הכלכלית. גם אם נניח שהרווח המייצג הוא 390 מיליון, זינגה נסחרת במכפיל 11 שזה סביר. הבעיה היא שאין לזינגה יתרונות תחרותיים עמידים. כל משחק מגיע בסופו של דבר למיצוי. העסק שזינגה נמצאת בו דורש ממנה להמציא להיט אחרי להיט בכדי לשמור על ההכנסות הקיימות לאורך זמן וזה עוד לפני שנדבר על צמיחה. הענף אכן מגלגל מחזור בסכומים נכבדים אך ההיסטוריה מוכיחה שהרבה יותר בריא להתעלם מהמחזור של הענף ולהתמקד בדברים אחרים.

תגובות אחרונות

יש כאן במקרה מישהו שמתמצא בפלטפורמה של "בלוגר" ויכול להסביר מדוע הווידג'ט של "תגובות אחרונות" הפסיק לעבוד ואיך מתקנים את זה?

ההרוג הראשון במכונית אוטונומית

לפני שנה פרסמתי רשומה הדנה בנושא של טכנולוגיה עתידנית והשפעתה על שוק התעסוקה. זה מה שכתבתי אז על המכונית האוטונומית:
"מכונית אוטונומית היא דוגמא טובה לטכנולוגיה שתחליף אנשים רבים מאוד בעבודתם. למעשה בארה"ב קטגוריית העבודה הנפוצה ביותר היא תחבורה. הטכנולוגיה הזו כבר כאן אך ישנם מצבים פוטנציאליים רבים בהם מכונית אוטונומית לאו דווקא תקבל את ההחלטות הנכונות. .בהינתן תנאים מסויימים המכונית גם תסכן בני אדם ואין לי ספק שאם המכוניות האוטונומיות יהפכו לפופולריות, בסופו של דבר יהיו כמה מקרים הרי אסון שיעוררו דיון ציבורי על האם מכוניות אוטונומיות צריכות להיות חוקיות או שיש לאסור אותן. ברור שבסיכום הכולל ולמרות התקריות האיומות המכוניות האוטונומיות יהיו אחראיות להרבה פחות תאונות מאשר היו קורות לו היו נהוגות בידי אדם באותו הזמן, אבל לדעתי אין ספק שבני האדם כקבוצה מעדיפים למצוא את מותם בידי טעות אנוש מאשר בידי טעות מחשב גם אם זו לא העדפה רציונלית."


במאי השנה נסע, ג'ושוע דיוויד בראון, ברכב הטסלה האוטונומי שלו והתנגש במשאית שחצתה את הכביש, לפני ארבעה ימים פרסמה טסלה הודעה על הארוע ומסרה כי המחשב לא זיהה את המשאית שצבעה בהיר על רקע השמים הבהירים. בעקבות המקרה כבר נשמעה ביקורת ובקשה לבצע ריקול גורף לכל רכבי טסלה בעלי האפשרות לנהיגה אוטונומית. הבקשה הזו באה למרות העובדה שגם כשלוקחים בחשבון את התאונה הטרגית הזו, הנהיגה האוטונומית עדיין בטוחה הרבה יותר מנהיגה ידנית (רגילה). נכון לעכשיו תחושתי היא שמדובר בסוגייה שלא מקבלת פריים טיים במדיה. כלומר המחאה כנגד רכבים אוטונומיים לא צוברת תאוצה נכון לעכשיו ותקוותי שהמחאה הלא רציונלית הזו גם לא תתפוס בעתיד.
עוד על התקרית ניתן לקרוא בוושינגטון פוסט

גוגל X סוגרים פרוייקטים ומתגאים בזה

לפני זמן רב קראתי על פרוייקט המכונית האוטונומית של גוגל X ונכתב שלאחר ניסויים ראשונים החליטו בגוגל X להסיר מעיצוב הרכב את ההגה והדוושות. הם הוסיפו רק הסבר לא ברור על כך שהנוסעים עשו שטויות ולכן הוחלט שעדיף בלי הגה. בסרטון הבא מסביר אריק טלר (או בשמו החדש, אסטרו טלר) מדוע גוגל X (או בשמה החדש, X) באמת החליטה להסיר את ההגאים מהמכונית האוטונומית. האמת שזה כלל לא הנושא של הסרטון. בסרטון טלר מסביר מדוא אימצו בגוגל X תרבות ארגונית שמקדשת את הנוהג להרוג פרוייקטים כושלים עוד כשהם קטנים. זה מעניין, אבל אישית עניין אותי יותר לשמוע על הפרוייקטים שהם עבדו ועובדים עליהם. מתוך הגדרה ,X, עובדת אך ורק על פרוייקטים שמציתים את הדמיון, או כפי שהם בעצמם מנסחים זאת "לפתח פתרונות שנשמעים כמו מדע בדיוני". אסטרו מספק כאן הצצה לפרוייקטים שחוסלו וגם לאלו שעדיין חיים.

לבאפט יש אייפון?

אתמול, אתרי חדשות יצאו בכותרות בסגנון "באפט קונה אפל"
הנה ארבע דוגמאות. הראשונה מוולסטריט ג'ורנל:

Warren Buffett’s Berkshire Hathaway Takes $1 Billion Position in Apple

השנייה מCNN:

Warren Buffett buys stake in Apple

השלישית מכלכליסט
מאמין בתפוח: באפט רכש מניות אפל במיליארד דולר

ועוד אחת מדמרקר
באפט משקיע באפל: קנה אחזקות בשווי מיליארד דולר

הציבור, ברובו, זוכר היטב את ההתבטאויות הפומביות של באפט על כך שאינו מבין בטכנולוגיה ולכן גם לא ישקיע בה. התבטאויות שנאמרו בסוף שנות התשעים כאשר באפט נאלץ שוב ושוב להצטדק בפני משקיעיו ולהסביר מדוע אינו מצטרף לאופוריה של בועת ההייטק. היום כבר אפשר לראות חורים ב"כלל הברזל" הזה אחרי שבאפט כבר השקיע לפני מספר שנים סכום גדול במניות IBM. האמת היא שלבאפט מעולם לא באמת היה כלל ברזל נגד מניות טכנולוגיה ואת האמירות שלו צריך לקחת בהקשר הנכון של התקופה. לשיטתו יש סיבה טובה מאוד להירתע ממניות טכנולוגיה כיוון שהדבר הראשון שיש לחפש בהשקעת ערך הוא יתרון תחרותי עמיד, שבאפט מכנה, "חפיר". עמיד, פירושו שהיתרון התחרותי ישאר יציב ואיתן שנים קדימה בסבירות גבוהה. על פי רוב בחברות טכנולוגיה קשה מאוד למצוא חפירים שכאלה אך בהחלט ישנם יוצאי דופן. ב-1959 באפט השקיע בחברת טכנולוגיה שייצרה כרטיסיות ניקוב למחשבים. בשנות החמישים מחשבים לא היו מחוברים למסכים ומקלדות. בזמנו קלט ופלט של מחשבים בוצע באמצעות כרטיסיות ניקוב. היום זה אולי לא נשמע טכנולוגי במיוחד אך בזמנו זה בדיוק מה שזה היה. בסרטון, אליס שרודר, אנליסטית והביוגרפית הרשמית של באפט, מספרת את סיפור ההשקעה בכרטיסיות הניקוב.

אז כפי שראינו המיתוס שבאפט לא משקיע בחברות טכנולוגיה, למרות שיש לו בסיס, אינו מדויק כלל וכלל. בכל זאת הכותרות שטוענות כאילו באפט רכש מניות אפל הן בעצמן לא מדייקות. את המניות של אפל רכשו מנהלי ההשקעות הזוטרים טד וטוד. באפט השקיע זמן רב בלמצוא מנהלי השקעות עם רקורד מוצלח ומוכח. הוא שם בטד וטוד אמון מלא ואינו מתערב בהחלטות שלהם. כאשר מדובר בהשקעות הגדולות באמת, זה באפט שמקבל את ההחלטות, אבל הסכומים תחת ניהולם של טד וטוד הולכים וגדלים משנה לשנה.

ב-2013 כתבתי פוסט הסוקר את ההיסטוריה של אפל מהקמתה על ידי סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק (וגם שותף שלישי פחות מוכר שלצערו ורוע מזלו החליט למכור את חלקו במניות בימיה הראשונים של אפל כשלא הייתה שווה הרבה) ועד היום. כפי שניתן היה לראות בסקירה, אפל הייתה מופע של איש אחד. כאשר ג'ובס עזב/הועזב החברה שקעה לאיטה והייתה בדרכה להיעלם בביצת העסקים הכושלים של ההיסטוריה אך הוא חזר ברגע האחרון והפך אותה לאימפריה הטכנולוגית האדירה שאנו מכירים היום. בצירוף מקרים הפוסט ההוא על אפל בא מיד אחרי פוסט אחר על חברה שמאז הקמתה במאה ה-19 משקיעה רבות במחקר ופיתוח ונשארת בחזית הטכנולוגיה הודות לתרבות ארגונית ולחזון שממשיך להיות מיושם גם כשמתחלפים המנכ"לים ומתחלפים הדורות.

אפל, כך ההיסטוריה שלה מוכיחה, היא לא חברה מהסוג שמצליח תודות לתרבות ארגונית ולהשקפת עולם מושרשת. היא הצליחה בזכות ג'ובס ובהעדרו תשקע. נתתי את התחזית השחורה הזו לראשונה ב-2013 וגם ציינתי שאפל עשויה להמשיך עוד מספר שנים להנות מהיתרונות שג'ובס השאיר לה. מניית אפל בחוצפתה הרבה, המשיכה בשלה, סירבה להכנע ולמות וכאילו נאבקת בגורל הבלתי נמנע עלתה וירדה, אך בעיקר עלתה, כך שכיום נמצאת כ-50% ממחירה בעת כתיבת הפוסט המקורי של 2013. היום אני מאמין כי זה כבר הופך להיות ברור מאוד שמוצר הדגל של אפל, האייפון, עירום כמו המלך באגדת הילדים המפורסמת. הפיצ'רים ה"חדשים" של כל גרסת אייפון חדשה הם פיצ'רים שכבר היו קיימים בדגמים מתחרים שנה שנתיים לפני כן ולפעמים יותר. המחיר גבוה והיתרונות של האייפון נראים כנשחקים משנה לשנה. במהלך 2015 האייפון איבד נתח שוק בכל השווקים החשובים מלבד סין, והוא ממשיך לאבד נתח שוק גם ברבעון הראשון של 2016.

יש מספר לא מבוטל של קוראים שיתקוממו כנגד הדברים. לאפל יש קהל מעריצים מושבע וגם מספר מאפיינים מאוד מושכים עבור משקיעי ערך. פסימיות מסוימת בקרב משקיעים גורמת לכך שמחירה די נמוך. מדובר בעסק עם שולי רווח גבוהים למדי ובהתעלמות מנתוני הרבעונים האחרונים היא נמצאת במגמת צמיחה מרשימה. על כך ניתן להוסיף קופת מזומנים גדושה ב -55 מליארד דולר ותיק ניירות ערך מפלצתי של כ-177 מליארד דולר. אפל נסחרת סביב מכפיל רווח 10, אך כשלוקחים בחשבון את הנכסים העודפים שלה רואים שהעסק נסחר במכפיל רווח נמוך משמעותית מ-10. אף על פי כן, אני לא מתקרב לספינה השוקעת הזו. אם יום יבוא והיא תהפוך לבדל סיגר ועדיין עם תיק ני"ע מנופח אולי יהיה על מה לדבר.