Disclaimer

הכותב אינו יועץ השקעות. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

יום שבת, 18 באוגוסט 2018

מארק קוהודס - אומנות המכירה בחסר

ראיון מאוד מעניין עם מארק קוהודס, שורטיסט עם רקורד מוצלח שניהל קרן השקעות מ-1985 עד 2008. מעניין לשמוע אותו מדבר על המקרים שבהם הוא לעולם לא יכנס לשורט (אמזון, גוגל וכו') ומדוע. הוא גם מספר כיצד בנק ההשקעות גולדמן זאקס, בו קוהודס ניהל את החשבון של הקרן, דפק אותו בזמן המשבר של 2008. לדבריו הפוזיציות שלו הרוויחו יותר מ-100% במהלך 2008 אך הקרן ספגה הפסדים כבדים ונסגרה. קוהודס מספר שזה קרה כיוון שגולדמן זאקס שינו את התנאים מולו באופן חד צדדי ומעשית העיפו אותו מהפוזיציות שלו עם דרישת בטחונות לא הגיונית. כתוצאה ישירה מכך הוא נאלץ לסגור את הקרן. לא הייתי לוקח ברצינות את הטענות שלו אם לא הייתי מכיר את הסיפור כיצד גולדמן זאקס עשו דברים דומים מול הקרן של מייקל ברי. כתבתי בעבר על המקרה של ברי, וכיצד גולדמן זאקס כמעט גרמו לסגירת הקרן שלו בזמן המשבר של 2008. 

הם לא מזכירים זאת בראיון אך באותה שנה בה נערך הראיון, קוהודס מצא את עצמו בפוזיציה מנוגדת באופן ישיר מול וורן באפט. קוהודס ביצע שורט כנגד חברת משכנתאות קנדית בשם "הום קאפיטל". הום-קאפיטל נתפסה בעבר כאשר היא משקרת למשקיעים ומסתירה מהם את העובדה שספגו הפסדים כתוצאה מהונאה על ידי הסוכנים שלהם. ב-2017 ברקשייר השקיעה בהום-קאפיטל ועובדה זאת גרמה לעלייה במחיר המניה שעליה כאמור קוהודס היה בפוזיציית שורט. 

הם מזכירים בראיון חברה בשם MiMedx. זו חברה נוספת שקוהודס מכר בחסר וגם פתח במתקפת ציוצים בטוויטר כנגד המנכ"ל. בראיון לא מוזכר כיצד סוכני FBI דפקו על דלת ביתו כיוון שהציוצים הכילו מטפורות שעשויות להשתמע כאיום על חייו של המנכ"ל. בזמן שבוצע הראיון המניה נסחרה סביב 12$. בזמן שחלף פורסמו ידיעות שליליות על החברה שגרמו למניה להתרסק למחיר של 3.9$. ירידה של כ-70%.

יום שבת, 4 באוגוסט 2018

פייסבוק - פנטזיית DCF

אני יושב מול המחשב לעת ערב וגולל לתומי בפייסבוק כשאני נתקל בסרטון ניתוח של מניית פייסבוק. יוצר הסרטון מציג את מודל ה-DCF שלו עבור מניית פייסבוק. יש במודל שלו טעות גסה. האם יש ביניכם מי שידע לומר מה היא. המודל מוצג החל מ-2:08



אם כבר העליתי את נושא ה-DCF איך אוכל שלא להזכיר מדוע מדובר בקונספט חשוב ויחד עם זאת חסר כל ערך כפי שהוא מיושם באקדמיה ובקרב אנליסטים. בעבר כתבתי על כך בהרחבה.

להלן שני ציטוטים של באפט על DCF:
"תקרא את גראהם, תקרא את פישר, תקרא דוחות כספיים וכלכליים אבל אל תעשה משוואות עם אותיות יווניות." 

"אם אתה זקוק למחשב או מחשבון כדי להחליט, אל תשקיע בה. המצבים הללו נופלים לתוך הדלי של "קשה מדי". זה צריך להיות ברור. זה צריך לצעוק עליך, בלי גליונות אקסל."

מאנגר: "חלק מההחלטות העסקיות הגרועות ביותר שראיתי באו עם ניתוח מפורט. המתמטיקה הגבוהה היא דיוק שווא (false precision). הם עושים זאת בבתי ספר למנהל עסקים, כי הם חייבים לעשות משהו.

למען הסר ספק, באפט ומאנגר מדברים על DCF באופן כללי בלי קשר להאם בוצע באופן נכון מתודולוגית או לא. טעויות מתודולגיה גסות הן לא נדירות והן קיימות אפילו במודלים של בעלי מקצוע שמודלים כאלו הם מקור לחמם. בקורס הערכת השווי של דמודאראן הוא מציג מספר דוגמאות מעניינות (כשרק התחלתי ללמוד השקעות ערך צללתי לעומקי ה-DCF לפני שהבנתי שזה מיותר, לכן צפיתי בקורס של דמודאראן).

בפוסט הקודם פרסמתי לינק ללקט סרטונים מתוך מפגשי בעלי המניות של ברקשייר. באחד מהם באפט ומאנגר מדברים ספציפית על DCF. הייתי שם כאן את הסרטון, אך לצערי אני לא זוכר באיזה מהם ואין לי את הזמן לעבור על כולם שוב אז אם מישהו מכם מוצא את הסרטון המדובר בבקשה כיתבו בתגובות.


[עריכה: 05/08/2018 22:42]  גילוי נאות: לונג פייסבוק

*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.

יום שבת, 28 ביולי 2018

לקט מתוך המפגשים השנתיים של ברקשייר

במשך שנים רבות המפגשים השנתיים של ברקשייר היו מחזה שאפשר היה לצפות בו רק באמצעות הגעה פיזית. בשנתיים האחרונות זה השתנה וכבר כתבתי די בהרחבה על הסיבות לכך. בקצרה, הם פשוט לא הצליחו למצוא אולם גדול מספיק שיכיל את כל בעלי המניות שבאו. כמות שעלתה לכ-40 אלף בשנים האחרונות. לכן שידרו את המפגש באינטרנט בשידור ישיר מתוך הנחה נכונה שרבים יסתפקו בלצפות במפגש מהבית. כעת ברקשייר שחררה הקלטות של מפגשים שנתיים מהעבר, החל בשנות התשעים. מישהו אסף לקט של שאלות ותשובות מתוך ההקלטות ויצר פלייליסט מאוד מעניין לצפייה. העריכה לא תמיד מקצועית, אבל זה לא מאוד מפריע.



עריכה: כאשר צופים בסרטון המוטמע כאן יוטיוב לא מציג את שאר הסרטונים בלקט לכן מומלץ לצפות בלינק הזה

יום שישי, 20 ביולי 2018

צ'אנוס בשורט על טסלה

כבר תקופה שג'ים צ'אנוס מדבר באופן פומבי על השורט שלו על טסלה. בסרטון הבא, גלילאו ראסל, מתווכח עם הטיעונים של צ'אנוס. ראסל הוא מעריץ של אילון מאסק ובעצמו משקיע בטסלה. חלק מהטענות של ראסל הן נכונות ומעניינות, אבל זו לא הסיבה שאני מעלה את הסרטון. הסיבה העיקרית היא שראסל עשה עבודה די טובה בלאסוף את הטיעונים של צ'אנוס.

טסלה היא לא השקעת ערך. הגישה והרעיונות של אנשים שמגדירים את עצמם כמשקיעי ערך מתפרשים על מגוון רחב ומן הסתם שלעתים קרובות אין הסכמה ביניהם. דוגמא מפורסמת היא התקופה שבה באפט השקיע במודי'ס וצ'אנוס נכנס לשורט עליה*. למרות חילוקי הדעות שמתגלים מפעם לפעם אפשר להיות די בטוחים שאף אחד לא יגדיר את טסלה כהשקעת ערך. זו חברה מפסידה שתלויה בהזרמות הון בלתי פוסקות. בנוסף לכך טסלה נסחרת במחיר שאי אפשר להצדיק אותו באמצעות הנתונים הכלכליים שלה. לטסלה אין רווחים, יש לה הון עצמי של 4 מיליארד דולר והיא נסחרת בשווי שוק של יותר מ-50 מליארד דולר נכון לעכשיו. ההצדקה היחידה לשווי שוק של 50 מיליארד היא בעובדה שטסלה מובילה בתחום הרכבים החשמליים והציפייה שמתישהו בעתיד זה ישתלם בגדול. בהחלט אפשרי שזה יקרה. בעיני אין ספק שמתישהו בעתיד הטכנולוגיה הזו תהפוך לזולה מספיק כדי להחליף את כל הרכבים המבוססים על מנוע בעירה. לעומת זאת הרעיון הבסיסי של השקעות ערך הוא להשקיע בעסקים שיש להם ערך פנימי כיום ושניתן לרכוש אותם במחיר שכולל מרווח בטחון. ייתכן שהמשקיעים בטסלה ירוויחו בגדול אבל זה לא אומר שמדובר בהשקעת ערך.

הדיון בין פוזיציית השורט ופוזיציית הלונג בטסלה הוא מעניין. צפו:




*אפשר לטעון ובצדק, שצ'אנוס אינו משקיע ערך כיוון שהוא מתרכז בשורטים, אך מצד שני הוא ממוקד בנתונים הכלכליים (פנדמנטלס).

*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.

יום חמישי, 5 ביולי 2018

הבריחה מ 4

הבלוג "תועלת שולית" בפוסט מעניין. מדוע הנהלות מפחדות מהספרה 4 וכיצד הסטטיסטיקה מעידה על ניהול רווחים.

יום שבת, 26 במאי 2018

השידור המלא מהמפגש השנתי - ברקשייר 2018


למיטיבי לכת, המפגש השנתי של בעלי המניות של ברקשייר התאוואי, 7 וחצי שעות. צפייה מהנה:


יום שישי, 27 באפריל 2018

מי רוצה לחיות לנצח


וורן באפט - גיל: 88
צ'ארלי מאנגר - גיל: 94
ארנולד ואן דן ברג - גיל: 79
וולטר שלוס - נפטר בגיל: 95
ביל רואן - נפטר בגיל: 79
אירווינג קאהן - נפטר בגיל: 109
בנג'מין גראהם - נפטר בגיל: 82
דייוויד דוד - נפטר בגיל: 93
גורדון וולר ווטלס - נפטר בגיל: 102
ג'ון טמפלטון - נפטר בגיל: 95
פיל פישר - נפטר בגיל: 96
פיטר לינץ' - נפטר בגיל: 74
[עריכה 26/5/2018 : פיטר לינץ' שליט"א עודו חי ונושם חמסה חמסה]

בזמן שהכנתי את ההרצאה שמתי לב לתופעה מעניינת. המשקיעים שהוזכרו במאמר המפורסם "משקיעי העל של גראהם-ודודסוויל" מאת וורן באפט, חיים/חיו חיים די ארוכים. אז בדקתי עוד כמה שמות המקושרים עם גישת השקעות ערך ותורתם של גראהם ובאפט והם מוזכרים לעיל.

אם כך נראה שעיסוק בהשקעות ערך מבטיח אריכות ימים. לא באמת. כמובן שקורולציה אינה מוכיחה סיבתיות. ייתכן גם שמדובר כאן בהטיית השרידות. כלומר משקיעי הערך ברשימה הם מוכרים לציבור בגלל שחיו חיים ארוכים. כלומר ניתן לומר שככל שחייהם מתארכים כך הם מרוויחים יותר כסף וככל שהם מרוויחים יותר כסף כך הם הופכים ליותר מוכרים. ייתכן שהיו משקיעי ערך רבים ומוצלחים מאוד שהחזירו ציוד בגיל 50 ומטה, לכן לא צברו הון עתק ולכן לא הפכו למוכרים. מצד שני, בנג'מן גראהם, ודיוויד דוד שנפטרו ב-1976 ו-1988 היו מוכרים בדיוק באותה מידה שהם היום גם אם היו הולכים לעולמם שלושים שנה קודם לכן. אפשר לומר דבר דומה לגבי משקיעי "גראהם ודודסוויל" ששמותיהם קובעו ברשימה של באפט ב-1984. כך או כך מדובר במידע אנקדוטלי מעניין שלא יכולתי להתעלם ממנו. 


לעומת זאת, אין ספק שאם בחיים ארוכים אתה חפץ, עדיף לבחור בקריירה של השקעת ערך על פני קריירה של כוכב רוק. אם יש ביניכם מי שמתלבטים בין שתי האפשרויות אנא קחו זאת לתשומת ליבכם.