Disclaimer

הכותב אינו יועץ השקעות. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

יום שבת, 24 במאי 2014

פיצפטריק על סיכון


ס.ט. פיצפטריק הוא המייסד והמנהל של קרן השקעות הערך Vulcan value partners שיוסדה ב-2007.
לפני שהקים את הקרן שלו פיצפטריק עבד ב-Southeastern Asset Management שהיא החברה המייעצת לקרן השקעות הערך "לונגליף" של מייסון הוקינס. על לונגליף ועל מייסון הוקינס אפשר למצוא מידע נוסף בדף הגורואים של שוקרן.

פיצפטריק מנהל ארבע קרנות כאשר כל אחת מתמקדת באסטרטגיה קצת שונה. הקרן יוסדה כמעט בזמן הכי גרוע כיוון שב-2008 השוק צלל כלפי מטה ויצר מצב לא נעים עבור מנהלי כספים. בכל זאת הקרן של פיצפטריק שרדה וכל ארבע האסטרטגיות הכו את השוק באופן די עקבי. המכתבים של פיצפטריק מעניינים וכתובים היטב ומפורסמים כאן.

בקטע הוידאו הבא פיצפטריק מספר על השקעות ערך ובייחוד על תפיסת הסיכון. פיצפטריק מדגים את השטות שבהתייחסות אל ביטא כאל מדד לסיכון באמצעות מקרים אמיתיים. מעניין מאוד. כדאי לשמוע.






*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.

יום שישי, 23 במאי 2014

איך שודדים בנק







*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.

יום שבת, 10 במאי 2014

כמעט נט-נטס : הטפיל הבבלי


תקציר הפרקים הקודמים: בבילון חברה ישראלית שהחלה את דרכה לפני שנים רבות. מטרתה הייתה לתרגם מילים בצורה מהירה ויעילה להפליא. מי שתוכנת בבילון הייתה מותקנת על מחשבו יכל בקליק אחד לקבל את הפירוש העברי של כל מילה. רעיון מוצלח מאוד שהתרחב ויושם בהצלחה בעוד ועוד שפות, רק שבשנים האחרונות שירותי תירגום חינמיים הוציאו לארגונים ולפרטיים כאחד את החשק לשלם עבור שירותי תרגום. בבילון מצאה את דרכה החדשה באמצעות כניסה לתחום חדש ותוסס - תחום סרגלי הכלים או ליתר דיוק תחום הטפילים, הפרזיטים, העלוקות, מוצצי הדם, הוירוסים, מנצלי קשישים, חוטפי החיפושים. באופן רשמי חברה בתחום סרגלי הכלים הייתה פשוט מפנה את החיפושים שהמשתמש מבצע לספקית חיפושים (גוגל) ומקבלת מספקית החיפושים איזשהו שבריר של סנט על כל הקלקה שביצע המשתמש על פרסומות. באופן מעשי חברות סרגלי הכלים ניסו כל טריק מלוכלך בספר כדי לגרום לתמימים להתקין סרגל כלים שהם בכלל לא צריכים כדי שיפנה את כל החיפושים שלהם לעמוד תוצאות בתצורה שהיא לחלוטין לא נוחה. הקורבנות, או כפי שחברות סרגלי הכלים קוראות להם, משתמשים, היו נאלצים להוציא דוקטורט במדעי המחשב כדי להסיר בהצלחה את הוירוס סרגל הכלים שחטף להם את דף הבית וחלונית החיפוש.

בהתחלה גוגל הייתה הלקוחה הגדולה ביותר. היא כמעט פרנסה לבדה את כל הענף (מה קרה לסיסמא הידועה DON'T BE EVIL?). במהלך 2012 סוף סוף התעוררו שם בגוגל והחליטו שהגיע הזמן להפסיק את הזוועה. גוגל הוציאה הנחיות לשותפותיה חברות סרגלי הכלים שעליהן לחדול ממנהגיהם הרעים. רשימת הדרישות למעשה הביאה למצב שאסר כמעט את כל הטריקים האפשריים כך שהחל מיישום ההנחיות היחידים שיותקן להם סרגל הכלים הם אלו שבאמת בחרו בכך ושהסרתו תהיה פשוטה ומלאה. ההנחיות החדשות נכנסו לתוקף ב-2013. בבילון טוענת כי עמדה בהנחיות במלואן. בכל זאת גוגל סירבה לחדש את החוזה בעקבות תלונות משתמשים ומחיר המנייה הגיב בהתאם. תוך מספר ימים מההודעה על אי חידוש החוזה איבדה המנייה 70% מערכה. המפתיע הוא שזה עדיין לא היה הסוף.

 בבילון ראתה את הנולד וחיפשה להקטין את התלות שלה בגוגל. בבילון הצליחה להתקשר עם שתי לקוחות חדשים, יאהו ואסק, כמה חודשים לפני שהוכרז אי חידוש החוזה עם גוגל. גם שם לא הכל התנהל על מי מנוחות. יאהו גילתה שבבילון (ושות') משתילים פרסומות חיצוניות בעמודים שלהם, כלומר כאשר משתמש של בבילון הסתכל על עמוד הוא ראה בו גם פרסומת שאינה נמצאת בעמוד במקור אלא נשתלה על ידי סרגל הכלים. בנוסף פועל ברקע 'רובוט' שמבצע הקלקות על לינקים במקום המשתמש כדי להגדיל את התשלום שתקבל מיאהו. דיווחים שונים טענו כי זו לא בבילון שביצעה את המעשים אלא שותפותיה. יאהו הקפיאה את היחסים עם בבילון ולאחר דין ודברים (פרחים בונבוניירה והבטחה ש"לא אעשה זאת שוב") התרצתה וחידשה אותם. בניגוד ליחסיה עם יאהו ההתקשרות עם אסק הופסקה בתום שלושה חודשים ולא חודשה. בבילון טוענת שזה היה הדדי.

אז מה כאן מעניין בכלל. בעבר בבילון הייתה חברה עם לקוח אחד (כמעט) ושווי של למעלה ממליארד שקלים. המעבר למודל החדש והחוזה עם גוגל הפכו את בבילון לפרת מזומנים. מגמת הצמיחה המרשימה הביאה אותה להסחר במכפילי רווח מכובדים. הנסיון להצדיק את שווי השוק שלה בשיאו גם הביא את בבילון להמציא מושג פסודו-חשבונאי חדש עליו כתבתי כאן. בבילון עמדה להפוך לחברה דואלית וב-2012 הגישה תשקיף להנפקה בנאסדק. הציפיות היו שתונפק לפי שווי שוק גבוה פי כמה משוויה אותה עת בבורסה הישראלית. לאחר מכן נדחתה ההנפקה. בזמן שחלף ההנחיות החדשות של גוגל שפורסמו לקראת סוף 2012 ציננו את התלהבות המשקיעים וההנפקה בוטלה במקביל לפתיחת מו"מ למיזוג עם חברה בשם איירון סורס. החוזה עם גוגל לא חודש, ההנפקה בוטלה, וגם המיזוג עם איירון סורס לא עבר. בעקבות אלו מחיר המנייה נחתך ומי שהשקיע בשיא הפסיד כ-86% נכון להיום.

 בבילון נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-250 מליון ש"ח. בשנה שעברה בבילון הרוויחה כ 148 מליון ש"ח. כלומר על פניו היא נסחרת לפי מכפיל 1.7 על רווחי השנה האחרונה. מכפיל רווח נמוך באופן יוצא דופן אך יש לכך סיבה טובה מאוד. רווחי השנה הקודמת כלל אינם מייצגים את הצפוי בעתיד. בבילון איבדה את הלקוח הרווחי ביותר שלה וכעת גם אינה יכולה להשתמש יותר באותן שיטות שיווק אגרסיביות שהיו נהוגות בתעשייה ללא חשש מתגובה. אין טעם בכלל להתייחס לרווחים מהתקופה הוורודה ההיא, אלא אם כן, כפי שבבילון טוענת, גוגל יבחנו מחדש את האפשרות לשת"פ במהלך 2014.

עכשיו הגענו לחלק המעניין - בבילון מחזיקה בכמות גדולה של נכסים עודפים. יש בקופתה כ-158 מליון ש"ח. אם מנכים משווי השוק שלה את המזומנים מקבלים שרק כ- 90 מליון שקלים מיוחסים לפעילות השוטפת. ביחס לרווחי השנה הקודמת שווי של 90 מליון נראה כמו מחיר רצפה אבל כבר ציינתי שרווחי השנה הקודמת הם לא מדד לכלום. אז תרשו לי בכל זאת לנסות לשער מהם הרווחים הצפויים בעתיד הקרוב. ההסכם מול יאהו נחתם בסוף אפריל 2013 וההכנסות מיאהו היוו 27% מכלל ההכנסות לאותה שנה. כלומר כ-160 מליון ש"ח מתוך ההכנסות ל-2013 נבעו מהחוזה עם יאהו. כיוון שזה הסכום שהתקבל במשך 8 חודשים הרי שבאותו הקצב יתקבלו 240 מליון ש"ח בהכנסות במשך שנה שלמה. בשנים האחרונות שולי הרווח הנקי של בבילון נעו בין 12% ל-25%. 25% היו תוצאה חריגה. הם כנראה נבעו מהפחתה שהייתה בשנה האחרונה בהוצ' פרסום בזמן שההכנסות המשיכו מכח האינרציה. אם כך ואם אחרת דיווחים בתקשורת טוענים כי הרווחיות מהעסקה עם יאהו כנראה נמוכה יותר מזו שהייתה עם גוגל לכן נניח ששולי הרווח בחוזה עם יאהו יעמדו בין 6% - 10%. יוצא מכאן שהרווחים השנתיים יהיו בין 14.4 מליון ל-24 מליון ש"ח. כמה שווה עסק שרווחיו עומדים על 14.4 מ'? האם זה יותר או פחות מ- 90 מ'? שווי שוק של 90 על רווחים של 14.4 זה מכפיל רווח של בערך 6. מכפיל 6 זה נמוך מאוד אך האם מכאן אפשר להסיק שבבילון נסחרת במחיר נמוך מדי. לאו דווקא. כפי שגילו המשקיעים, החוזים שעומדים בבסיס העסק של בבילון אינם מבטיחים הרבה ולקוחותיה של בבילון אינן מהססות להקפיא או לבטל את החוזה אם זהו רצונן. יתר על כן, כל עוד השאילתות של משתמשי בבילון הופנו למנוע החיפוש הטוב ביותר, הטִרדה הייתה מינימלית, אך אם כעת השאילתות מופנות למנוע החיפוש של יאהו ייתכן והמשתמשים ימהרו להפטר ממנו בבהילות רבה יותר משהייתה להם עד כה. ייתכן שזה יגרום לבסיס המשתמשים להתכווץ בקצב מהיר.

 לחברה יש גם הכנסות מהמודל המסורתי של מכירת התוכנה לעסקים ולפרטיים אך המגזר הזה התכווץ במהירות בשנים האחרונות והוא אינו חלק מהותי מהכנסותיה. אז מה עבר על החברה במהלך הרבעון הראשון של 2014? האם ההכנסות נשמרו מכח האינרציה או שמא ספגה הפסד בפעם הראשונה מזה שנים רבות? או אולי היא באמת תרוויח בין 14 ל24 מ' לשנה מהחוזה של יאהו? אם עסקאות בעלי עניין הן מדד אזי נועם לניר, בעל השליטה, שלח מסר מאוד מאכזב לבעלי המניות כשלקראת סוף מרץ 2014 מכר כ-18% ממניותיו בחברה.

האם העסק של בבילון שווה יותר מ-90 מ' ש"ח? אני לא בטוח אך כל עוד העסק אינו מפסיד אני מאמין שהמנייה הזו היא הימור אסימטרי באופן בולט. אם היא תתפרק מחר היא שווה כ-200 מ' רק בחישוב של נכסים שוטפים נטו. דיבידנד פירוק של 200 מש"ח משקף הפסד של כ-20% על מחיר המנייה הנוכחי. אך אם בבילון תצליח להציג רווחיות שהיא ולו רק חצי מהרווחיות של השנתיים הקודמות אזי תוך שנתיים היא תחזיק רק בנכסים שוטפים נטו, ערך של 300מ' שזה 20% מעל מחיר המנייה הנוכחי ועוד לא דיברתי על שווי העסק התפעולי שבתרחיש אופטימי כזה יוסיף לפחות עוד 140% לתשואה. כמובן שהסביר ביותר הוא אחד מאינסוף תרחישי הביניים. משפט המפתח מאחורי כל ההשערות שהוצגו בפסקה זו הוא "כל עוד העסק אינו מפסיד". זה אפשרי שבבילון תפסיד אך כל עוד יש לה מקור הכנסות משמעותי כמו יאהו (בניגוד למשל לעסקי מכירת התוכנה שלה), זה לא סביר. מבנה ההוצאות בחברה כמו בבילון גמיש במיוחד. קרוב ל-80% מההוצאות הן הוצאות פרסום. עם מבנה הוצאות כל כך גמיש ההכנסות יצטרכו להחתך באופן דרסטי כדי שנראה הפסד בשורה התחתונה. זה אפשרי, אך לדעתי לא סביר בשנה הקרובה.


גילוי נאות: לונג בבילון














יום חמישי, 24 באפריל 2014

איך באמת עובדת השיטה המוניטרית - סוף סוף


ב-2007 יצא סרט "דוקומנטרי" המאגד שלוש תיאוריות קונספירציה. כל אחת בנושא אחר - דת, אסון התאומים וכסף. שם הסרט הוא "זייטגייסט". זייטגייסט הוא מונח בגרמנית שפירושו "רוח התקופה". זייטגייסט הוא סרט עשוי היטב ומהנה לצפייה ובעקבות כך הפך ללהיט (עד כמה שסרט קונספירציות יכול להפוך ללהיט). אך הסרט מלא בסילופים, חצאי אמיתות וגם שקרים/טעויות גסות שמפולפלים פה ושם גם באמיתות לטובת האמינות והרושם. אגב, ההבדל בין שקרים לטעויות הוא שאם הדובר מאמין לשטות של עצמו אז זו טעות. אם גם הוא עצמו יודע שזה לא נכון אז זה שקר. בעקבות המשבר הכלכלי החלק המדבר על השיטה הכלכלית הפך לפופולרי וחצאי אמיתות שנאמרו בו הפכו לדעות נפוצות. בשנים האחרונות נעשו סרטונים נוספים באותה הרוח וחברים התחילו לשאול אותי לגבי אמיתות ה"עובדות" המוצגות בסרטונים. קשה להסביר עד כמה שמחתי לראות את הסרטון הבא. סוף סוף מישהו הלך ועשה עבודה אמיתית לברר את העובדות לפני שעשה סרטון ש"מסביר" אותן. אז נכון לעיתים רוח הדברים והטון קצת מוגזמים ולעיתים המסקנות שלהם טיפה מפספסות אבל אני מאמין שמי שיראה את ששת החלקים יצא עם הבנה מאוד מדוייקת לאיך באמת עובדת השיטה הכלכלית ברוב מדינות המערב (לא רק בבריטניה).












יום רביעי, 16 באפריל 2014

הסמליות בג'נגה של הזחל

קטרפילר הוציאו לאחרונה סרטון תדמית/פרסומת בו הם משחקים את משחק הג'נגה הידוע, בקנה מידה אדיר, באמצעות המכונות שלהם. חוץ מזה שהרעיון יפה והסרטון עשוי היטב אני חושב שיש בכך הרבה סמליות בהתחשב במה שקורה בסין.


יום שני, 14 באפריל 2014

הסולידית

"הסולידית", הוא בלוג ישראלי עברי שקיים ברשת כבר שנה. נחשפתי אליו כבר לפני כמה חודשים אבל במבט ראשון הוא לא עורר בי עניין מספיק בשביל לקרוא יותר מפוסט אחד או שניים. עד כמה שהצלחתי להבין מדובר היה בבלוג שמדבר על השקעה בתיק פסיבי סולידי ובכמה אורחות חיים ייחודיות של הכותבת, למשל מינימליזם. (המינימליסטים לקחו את המשפט "מרבה נכסים מרבה דאגות" צעד אחד קדימה ופירוש השיטה הזו, ככל שהצלחתי להבין, היא בעלות על כמות קטנה ככל האפשר של חפצים).  לאחרונה נחשפתי לעוד כמה פרטים מעניינים לגבי הכותבת והנה עיקרי הדברים כפי שכבר סקר אותם כותב מיומן לפני: "דורין הרטמן, "הסולידית", הנה עלמה בשנות השלושים לחייה. לאחר שסיימה תואר בכלכלה בלונדון (עם מלגה) החלה לעבוד בתחום הבנקאות ולהרוויח שכר הגבוה מעט מהממוצע. בשלב יחסית מוקדם נחשפה לאסטרטגיית הפרישה המוקדמת, מבית היוצר של ד"ר ג’ייקוב לונד פיסקר, הקוראת לחיסכון אגרסיבי במקביל להשקעה מניבה, וכל זאת על מנת לפרוש מחיי העבודה בגיל צעיר ככל האפשר. קראה ועשתה – במהלך עשור של עבודה חסכה דורין מעל 75% משכרה, וזאת באמצעות אימוץ של אורח חיים מינימליסטי ופשטות קיצונית מרצון. היא לא מחזיקה רכב, מבשלת את כל מזונה בעצמה, לא צורכת אלכוהול, לא מבלה בברים או מסעדות, שותה מים מהברז בלבד, מוותרת על חופשות בחו"ל, מכינה את חומרי הניקוי שלה בעצמה, מתקלחת במים קרים על מנת לחסוך בהוצאות החשמל, רוכשת מזון יבש בכמויות סיטונאיות ועוד."

בגיל 31 יצאה הסולידית לפנסיה תוך כדי שהיא מתקיימת על תקציב שמדבריה אפשר להסיק שהוא מהווה בין 2%-4% מתיק ההשקעות שלה (אולי פחות). הסכום כפי שחשפה אותו בסוף 2013 הוא 3873 שקלים בחודש. רבים יראו בדרך חיים שכזו כסגפנית. הסולידית לא רואה בזה סגפנות. ישנם מספר מונחים וגישות שונות וחופפות שכאלו - מינימליזם, תנועת ההאטה, אנטי-צרכנות ועוד. אני מקווה שיסלחו לי חסידי הגישות והמושגים הללו אם אאגד את כולן יחד במילה אנטי-צרכנות. בעיני, בדיוק כפי שיש אנשים הלוקחים את הצרכנות והחומריות לקיצון כך הגישות האלו נמצאות בקיצון הנגדי על הספקטרום. הדבר שהפתיע אותי יותר מכל לגבי כל הסיפור הזה הוא לא דרך החיים של הסולידית, או דברים שכתבה בבלוג, אלא התגובות. התגובות לבלוג של דורין הן מפתיעות בעוצמתן. אנשים לוקחים את זה ממש קשה ותוקפים אותה בהאשמות שונות. את מה בדיוק הם "לוקחים קשה"? אני לא יודע. אני יכול רק לנחש. אומרים לה שזו חובתה המוסרית לעבוד. אומרים לה שהיא מדברת שטויות כי לא כולם יכולים לא לעבוד. אומרים שהיא בטח מממנת את עצמה מהכנסות מהבלוג. אולי הסיבה למתקפות היא שיש כאלה שחושבים שהסולידית עושה להם "נהנהנהנה חסכתי מיליון וחצי שקל ואתם לא" כפי שהגיבה לה אחת הקוראות בטוויטר. לדעתי הרוב פשוט מדמיינים איך זה יהיה לחיות כשהם מכריחים את עצמם להתקלח במים קרים. המחשבה הזו לבדה מספיקה כדי להוציא אנשים משלוותם.

יום שני, 24 במרץ 2014

אנרון

קנת' ליי היה בנו של מטיף בפטיסטי מטקסס. לאחר שסיים דוקטורט בכלכלה עבד עבור הממשל בשנות השבעים ברגולציה על תשתיות אנרגיה ומאוחר יותר כבכיר במשרד הפנים. כשיצא למגזר הפרטי קיבל תפקידים בכירים בחברות אנרגיה עד שמצא עצמו מנכ"ל של אינטרנורת', חברת אנרגיה ביוסטון שעסקה בגז טבעי. בשנות השמונים הלך רוח של דה-רגולציה כבר שלט. זהו הלך רוח שקנת' קידם בעצמו בזמן שהיה בממשל. החברה שלו נקנתה על ידי חברה אחרת מאומהה נברסקה בשם HNG. כמה חודשים לאחר המיזוג מנכ"ל HNG פרש וקנת' ליי הפך למנכ"ל החברה המאוחדת שכעת שינתה את שמה לENRON.

השנים הן שנות התשעים ואנרון הייתה החברה השביעית בגודלה בארה"ב. עסקה בתחום האנרגיה אך גם בתחומים רבים אחרים. בין השאר אנרון סיפקה פלטפורמות ושירותי מסחר בסחורות ונגזרים. מגזין פורצ'ן הכתיר אותה לחברה החדשנית ביותר בארה"ב במשך 6 שנים ברציפות. סופה של אנרון הגיע ב-2001 בפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה עד אז (השיא נשבר שנית בשנה העוקבת עם פשיטת הרגל של WORLDCOM ושוב ב-2008 בפשיטת הרגל של ליהמן ברדרס). בעקבות פשיטת הרגל נחשפו תרמיות חשבונאיות שהסתירו הפסדי עתק. הקריסה שלחה גלי הדף והפרשה הובילה אף לשינויים בתקנים החשבונאיים שסגרו את הפרצות. הפרצה המרכזית ביניהן היא הישות היעודית SPE עליה סיפרתי בהרחבה בפוסט על אלייד קפיטל.

ספרים נכתבו על אנרון וסרטים הוסרטו עליה. מי שיחפש ימצא לא מעט חומרים מצולמים שסוקרים את הפרשה ואפילו סרט עלילתי אחד. הספר הידוע ביותר נקרא The Smartest Guys In The Room והוא אף הפך לסרט דוקומנטרי:



רבים מכירים את המונח Big Four בהקשר הפיננסי. הוא מתייחס לארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם. מה שרבים לא יודעים הוא שבמשך רוב המאה העשרים המונח היה Big Eight והחל מ-1989 מיזוגים בין הפירמות הפכו את המונח ל Big Six ו Big Five. השינוי האחרון במונח הגיע בעקבות פרשת אנרון. ארתור אנדרסון הייתה פירמת רואי חשבון שטיפלה בתיק של אנרון. בעקבות פשיטת הרגל וחשיפת התרמיות החשבונאיות נשלל הרשיון של הפירמה וכך נותרנו עם Big Four.


הסרט הדוקומנטרי על אנרון שהובא כאן לעיל הוא מעניין אבל חשוב לתהות לא רק לגבי הפרטים הקטנים אלא גם על התמונה הגדולה. מה הסביבה שבה זה ארע ואילו תמריצים אפשרו את התרחיש. איך זה אפשרי שהבכירים באנרון היו מוכנים לעשות כל כך הרבה כדי ליצור מצג של רווחיות וצמיחה בניגוד ליצירת רווחיות וצמיחה אמיתיים. התשובה היא אופציות. הבכירים תוגמלו באופציות. כאשר המנייה עלתה הבכירים מימשו את האופציות וקיבלו תמורתם סכומי עתק, מיליוני ומאות מיליוני דולרים. המנטרה הרגילה היא שאופציות גורמות לשיתוף גורלות בין בעלי המניות בחברה לבין המנהלים כי אם המנייה עולה כולם מרוויחים. בפועל האופציות מביאות לכך שהחשיבה של המנהלים תהייה ממוקדת בטווח הקצר - עד זמן פקיעת האופציות. בטווח הקצר המראה החיצוני של הדברים הרבה יותר חשוב ממהותם. תמריץ כזה מעודד אותם להשקיע ביצירת מצג של הצלחה ופחות ביצירת ההצלחה הכלכלית בפועל. ומה גרם לכך שאופציות הפכו לצורת תגמול כה מקובלת. הגורם שעודד תגמול בכירים באמצעות אופציות היה העובדה שהתקנים החשבונאיים לא דרשו שתגמול באופציות ירשם כהוצאה בדוחות. עצם התגמול באמצעות אופציות במקום בכסף מזומן גרם להוצאה הזו להיות לא מדווחת והגדיל את שורת הרווח.

 עבור חברות ציבוריות ישנה מערכת של פיקוח שאמורה למנוע תרמיות. החלק המרכזי ביותר במערכת הזו הם רואי החשבון החיצוניים המבקרים את הדוחות הכספיים. מה היה התמריץ של רואי החשבון מארתור אנדרסון להעלים עין? אותם שנים עסקי הביקורת לא היו מקור הכנסה העיקרי של הפירמות לראיית חשבון. מקור הכנסה חשוב יותר היה בעסקי הייעוץ שלהם. ארתור אנדרסון היו גם רואי החשבון המבקרים של אנרון וגם היועצים שלהם. ארתור אנדרסון היו מאבדים הכנסה שנתית מאוד משמעותית מייעוץ (מאה מליון דולר לשנה) אם היו מעצבנים את הלקוח החשוב שלהם, אנרון. הסרט הבא מציג את הסוגיות האלו, התמריצים המעוותים, ואת המאבקים העוצמתיים שהתנהלו סביב הנסיון לשנות את התמריצים הללו לטובה.