אחד היתרונות של מבצע ולדהיים הוא שמדובר בבלוג בעברית. אין ספק שאם הייתי כותב באנגלית היה לי קהל גדול יותר, אבל אז הייתי מאבד את הביתיות. שלא לדבר על כך שהבלוג היה מאבד את הערך המוסף הכי גדול שלו - העברית. גם אם הדברים שאני אומר כבר נאמרו לפָנַי ואולי אפילו בצורה יותר טובה, או יותר בהירה, עדיין יש להם ערך כי הם מובאים בשפה העברית. אבל מה לעשות לפעמים יש תוכן שהוא באנגלית ואי אפשר לתמצת אותו בצורה שתשמור על ערכו. הסרטון הבא הוא דוגמא למקרה כזה.
גוגל לא הייתה מנוע החיפוש הראשון. נהפוך הוא. רבים וטובים באו לפניה. בעצם אולי רק רבים. כשגוגל הופיעה התברר לכולם עד כמה גרועים מנועי החיפוש שהכירו עד אז. אני זוכר את הימים האלה טוב מאוד. כדי למצוא את מה שחיפשת היית צריך להכיר כמה וכמה מנועי חיפוש. אחד זה לא מספיק. לעיתים רחוקות מצאת את מה שחיפשת באמצעות המנוע הראשון שהשתמשת בו. היו הרבה מנועים פופולריים. אלטה-ויסטה ולייקוס הן דוגמאות שעולות לי עכשיו בראש. זה גם לא היה מספיק לעבור על העמוד הראשון של התוצאות. ברוב המקרים היית צריך לעבור גם על השני, השלישי, הרביעי וכן הלאה. מה שהפך את כל זה לסיוט אמיתי היה העובדה שמהירות האינטרנט אז הייתה שבריר קטנטן ממה שהיא היום. היינו לוחצים על לינק והולכים להכין משקה חם. אחרי שהמים רתחו היה מספיק זמן בשביל לערבב את המשקה לאט לאט, לתת לו להתקרר לסיים לשתות ואז חוזרים למחשב ורואים שנטען חצי עמוד. התיאור הזה הוא הגזמה אבל לא הגזמה גדולה. זה לא היה נדיר להכנס לאתר ולחכות יותר מדקה כדי שהעמוד יטען. הרבה יותר מדקה. תארו לעצמכם עולם שבו כדי למצוא את מבוקשכם באינטרנט עליכם להשתמש בארבעה אתרי חיפוש, להכנס לעשרות עמודים שעלו בתוצאות ולא לשכוח שכמעט כל קליק של העכבר גורר אחריו שניות ודקות ארוכות של המתנה. בנוסף על כל אלו האינטרנט היה יקר מאוד. שילמנו לבזק על כל דקה של גלישה כאילו זו שיחת טלפון ובימים ההם שיחות טלפון היו יקרות מאוד. לעיתים אם היה לנו משהו חשוב למצוא באינטרנט היינו מבצעים את זה בשעות המאוחרות של הלילה כי אז תעריף השיחות היה נמוך משמעותית ומהירות הגלישה הייתה יותר גבוהה כי אין עומס. רק מי שמסוגל להבין את אלו מסוגל להבין עד כמה גוגל חשובה לאינטרנט. שבלי גוגל האינטרנט היה סתם ערימת שחת.
בניגוד לאמונה הרווחת סרגיי ברין ולארי פייג' לא נשרו מלימודיהם בקולג'. גם ביל גייטס ומארק צוקרברג לא נשרו מלימודיהם האקדמיים. זה לא שהיה להם קשה או שנכשלו בקורסים. הם כולם היו בחורים מוכשרים ומקצועיים בתחומם לקראת סוף התואר שנקרתה בדרכם הזדמנות. היה באפשרותם לקחת אותה ולעזוב את הלימודים או לסיים את התואר ולקוות שההזדמנות עדיין תהיה שם כשיתפנו אליה. ארבעתם ויתרו על התואר וקיבלו בשל כך את מעמדם בהיסטוריה. ההצלחה הגדולה של גוגל הגיעה כתוצאה מנסיונם האקדמי של סרגיי ולארי. הרעיון היה שמנוע החיפוש לא רק יביא תוצאות כמו מנוע חיפוש טקסט אלא גם ידרג אותם. שיטת הדירוג של לארי פייג' שאובה מהעולם האקדמי שבו מאמרים מרפרנסים (מראי מקום) ומצטטים אחד את השני ומאמר נחשב יותר ככל שיש יותר מאמרים אחרים שמרפרנסים אליו. כך בשיטה של פייג' גם עמודי אינטרנט מקבלים את הדירוג שלהם לפי העמודים האחרים שמקשרים אליהם. העקרון הזה הוא רק הבסיס. זה כבר מזמן לא גורם מרכזי באיכות של גוגל, הרי גם המתחרים הקיקיוניים שלה היום משתמשים באותה שיטה ובכל זאת ההבדל באיכות התוצאות הוא אדיר.
בעבר פגשתי אנשים שחיים בהזיה שבינג, מנוע החיפוש של מייקרוסופט, יותר טוב מגוגל. משום מה בשנה שנתיים האחרונות זה כבר לא קורה. חווית החיפוש בבינג מזכירה לי את הימים בהם חיפשתי באלטה-ויסטה. הייתה תקופה בה איכות התוצאות בבינג השתפרה פלאים ואז התברר מדוע. בתחילת 2011 גוגל האשימה את בינג בהעתקה. לא בהעתקה של נוסחאת החיפוש אלא בהעתקה ישירה של תוצאות החיפוש. בתחילה היה להם רק חשד כי תוצאות החיפוש בבינג דומות להפליא לתוצאות שלהם. אז הם עשו ניסוי. הם פברקו תוצאה מופרכת למילה מומצאת. מי שחיפש באותו יום בגוגל את המילה Hiybbprqag (שהיא כמובן חסרת כל משמעות) קיבל בתוצאות לינק לאתר הזמנת כרטיסים להופעות. ראשית אין לאף אחד סיבה לחפש את המילה הזאת שנית אם מישהו כבר חיפש אותה בבינג אין סיבה שאתר הזמנת הכרטיסים יעלה בתוצאות אלא אם כן בינג מעתיקה. גוגל שלחו 20 מהנדסים שלהם הביתה לחפש את המילה הזו על מחשב עם אינטרנט אקספלורר וסרגל כלים של מייקרוסופט כיוון שהם חשדו שההעתקה מבוצעת על ידי סרגל הכלים שאוסף מידע על החיפושים של המשתמש. תוך שבועיים התוצאות המפוברקות התחילו להופיע בבינג. (בכתבה הזו אפשר לראות גם צילומי מסך). בקטע הבא אפשר לראות מה היה לסטיבן קולבר להגיד בנושא:
היום גוגל עושה כל מיני דברים. לא רק חיפוש. דפדפן כרום, מערכת הפעלה אנדרויד, יוטיוב, ג'ימייל ואפילו טכנולוגיות שחורגות מעולם התוכנה כמו משקפי גוגל, והרכב האוטונומי ועוד. גוגל גם פונה לפיתוחים שנדמים כשייכים לתחום הפנטזיה. טכנולוגיות עתידניות שנראות כל כך רחוקות מאיתנו שהשקעה בהן נראית כמו סתם זריקה של כסף לפח. אם נשאלת השאלה - למה הם עושים את ההשקעות המגוחכות האלו, ככל הנראה התשובה היא כי הם יכולים. לארי וסרגיי בנו אימפריה טכנולוגית ופיננסית. בזמן הקצר שעבר מאז ייסודה היא צמחה לקנה מידה שמתחרה באימפריה של באפט. אם נשווה בין באפט לבין לארי וסרגיי הרי שאחד הוא גאון פיננסי שבנה את האימפריה שלו חלק אחר חלק לאורך יותר מ-60 שנה ואילו השניים בנו את האימפריה שלהם בפחות משליש מהזמן. כשבאפט התחיל את דרכו העסקית סבא שלהם עוד חכך בדעתו אם ברצונו להביא ילדים לעולם. כיום עומד לרשות שני הגאונים הטכנולוגיים האלו תזרים מזומנים המתחרה עם זה של הקונגלומרט האדיר של באפט. עומד לרשותם תזרים מזומנים המתקרב ל-20 מליארד ורק חלק קטן ממנו חוזר לעסק כהשקעה הכרחית לשמור על הקיים. כל השאר עומד לרשותם כדי לרדוף אחרי חלומות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה