ב-2007 יצא סרט "דוקומנטרי" המאגד שלוש תיאוריות קונספירציה. כל אחת בנושא אחר - דת, אסון התאומים וכסף. שם הסרט הוא "זייטגייסט". זייטגייסט הוא מונח בגרמנית שפירושו "רוח התקופה". זייטגייסט הוא סרט עשוי היטב ומהנה לצפייה ובעקבות כך הפך ללהיט (עד כמה שסרט קונספירציות יכול להפוך ללהיט). אך הסרט מלא בסילופים, חצאי אמיתות וגם שקרים/טעויות גסות שמפולפלים פה ושם גם באמיתות לטובת האמינות והרושם. אגב, ההבדל בין שקרים לטעויות הוא שאם הדובר מאמין לשטות של עצמו אז זו טעות. אם גם הוא עצמו יודע שזה לא נכון אז זה שקר. בעקבות המשבר הכלכלי החלק המדבר על השיטה הכלכלית הפך לפופולרי וחצאי אמיתות שנאמרו בו הפכו לדעות נפוצות. בשנים האחרונות נעשו סרטונים נוספים באותה הרוח וחברים התחילו לשאול אותי לגבי אמיתות ה"עובדות" המוצגות בסרטונים. קשה להסביר עד כמה שמחתי לראות את הסרטון הבא. סוף סוף מישהו הלך ועשה עבודה אמיתית לברר את העובדות לפני שעשה סרטון ש"מסביר" אותן. אז נכון לעיתים רוח הדברים והטון קצת מוגזמים ולעיתים המסקנות שלהם טיפה מפספסות אבל אני מאמין שמי שיראה את ששת החלקים יצא עם הבנה מאוד מדוייקת לאיך באמת עובדת השיטה הכלכלית ברוב מדינות המערב (לא רק בבריטניה).
יום חמישי, 24 באפריל 2014
איך באמת עובדת השיטה המוניטרית - סוף סוף
ב-2007 יצא סרט "דוקומנטרי" המאגד שלוש תיאוריות קונספירציה. כל אחת בנושא אחר - דת, אסון התאומים וכסף. שם הסרט הוא "זייטגייסט". זייטגייסט הוא מונח בגרמנית שפירושו "רוח התקופה". זייטגייסט הוא סרט עשוי היטב ומהנה לצפייה ובעקבות כך הפך ללהיט (עד כמה שסרט קונספירציות יכול להפוך ללהיט). אך הסרט מלא בסילופים, חצאי אמיתות וגם שקרים/טעויות גסות שמפולפלים פה ושם גם באמיתות לטובת האמינות והרושם. אגב, ההבדל בין שקרים לטעויות הוא שאם הדובר מאמין לשטות של עצמו אז זו טעות. אם גם הוא עצמו יודע שזה לא נכון אז זה שקר. בעקבות המשבר הכלכלי החלק המדבר על השיטה הכלכלית הפך לפופולרי וחצאי אמיתות שנאמרו בו הפכו לדעות נפוצות. בשנים האחרונות נעשו סרטונים נוספים באותה הרוח וחברים התחילו לשאול אותי לגבי אמיתות ה"עובדות" המוצגות בסרטונים. קשה להסביר עד כמה שמחתי לראות את הסרטון הבא. סוף סוף מישהו הלך ועשה עבודה אמיתית לברר את העובדות לפני שעשה סרטון ש"מסביר" אותן. אז נכון לעיתים רוח הדברים והטון קצת מוגזמים ולעיתים המסקנות שלהם טיפה מפספסות אבל אני מאמין שמי שיראה את ששת החלקים יצא עם הבנה מאוד מדוייקת לאיך באמת עובדת השיטה הכלכלית ברוב מדינות המערב (לא רק בבריטניה).
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אבל בישראל יש יחס רזרבה (לפחות אני מוצא אותו כאן: http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/general/infrep/heb/inf-08-2.pdf וכמובן גם בכל מיני כתבות ווויקיפדיות). אני טועה?
השבמחקלמעשה וויקיפדיה מזכירים במפורש מדינות שאין בהן יחס רזרבה (ביניהן בריטניה) - http://en.wikipedia.org/wiki/Reserve_requirements
השבמחק"Canada, the UK, New Zealand, Australia and Sweden have no reserve requirements."
לא רק שאתה לא טועה אתה צודק מאוד. תודה שהארת את הנקודה.
השבמחקמעניין. אין הרבה מידע חדש, אבל ההצגה מעניינת.
השבמחקלא ידעתי שיש מדינות ללא יחס רזרבה.
אמנם, נראה לי שהוא קצת מגזים בחוסר הידע (בקרב המקצוענים לפחות. בקרב הציבור, יש לי הרגשה שהבורות אפילו גדולה יותר) הטון, כפי שאמרת, קצת מוגזם. אבל באופן כללי, זו נראית תמונה די מדוייקת.
נקודה נוספת: גם תחת יחס רזרבה של 6% (המצב בישראל כרגע), כשהבנק מקבל פקדון של $100, במקום לשמור 6 ולהלוות 94, הוא יכול לשמור את כל ה 100 ולהלוות 1666.66, לא?
בתנאי שיש לו ממה להלוות. אם לא נותר לבנק מזומן (פיזי או אלקטרוני) אז הוא יוכל להלוות רק את ה-100. העניין הוא שכשמסתכלים על המערכת הבנקאית כגוף אחד כל פעם שהמערכת הבנקאית מלווה למישהו כסף אז אותו הכסף חוזר אליה בדרך זו או אחרת. אנשים לא לווים כדי לשים כסף מזומן מתחת לבלטות הם לווים כסף כדי לקנות משהו או להשקיע במשהו כלומר כדי לתת אותו למישהו אחר, כלומר כדי להכניס אותו לחשבון בנק של מישהו אחר.
השבמחקכל עוד המערכת הבנקאית מוכנה להלוות, הכסף (פיזי או אלקטרוני) יחזור אליה כפקדון בחשבון של מישהו אחר.
עכשיו אני מרגיש שהפלגתי במלל עד שכמעט איבדתי את הנקודה. אז הנקודה היא שלגבי שאלתך. גם אם באותו רגע אין לבנק יכולת להלוות 1666.66 והוא מלווה רק 94 הכסף המזומן ימשיך לחזור אל תוך המערכת הבנקאית כאשר כל פעם היא שומרת רזרבה ומלווה את השאר עד שבסופו של דבר כל 100 השקלים (בניכוי מה שהציבור מעוניין לשמור מתחת למזרון שזה ממש לא הרבה) יושבים אצל הבנק כרזרבה ובגינם נוצרו הלוואות בסכום שהוא פי 16.7 מהרזרבה.
כסף אלקטרוני נוצר לפי דרישה. אין מושג ש"נגמר" הכסף האלקטרוני. כל מה שהבנק צריך זה, שהבנקים האחרים יעשו את אותו דבר, ואז חובות הבנקים יבטלו אחד את השני.
השבמחקבמקרה זה, הרזרבה הכפילה את עצמה פי 17. הרבה יותר משתלם.
ראשית אני חוזר בי מהכינוי כסף אלקטרוני כיוון שהכסף הזה היה קיים הרבה לפני שהמציאו את המחשב. במקום זה אקרא לו "כסף רישומי". כאשר בנק מבצע הלוואה הוא למעשה מקצה נכס שהיה קיים כבר לפני כן בספרי הבנק לטובת הלווה. הוא לא ממציא נכס מהאוויר כשהוא מלווה.
השבמחקאם הבנתי אותך נכון אתה אומר שבסיטואציה הנידונה הבנק פשוט ילווה ממקור אחר. אם כך אז אתה צודק.
צודק לגבי המונח כסף רישומי.
השבמחקאבל כשהבנק מבצע הלוואה, הוא ממציא נכס מהאוויר. כך הבנקים מייצרים כסף.
איזה נכס בדיוק היה קיים בספרי הבנק? אם הנכסים שהבנק מלווה היו קיימים, לא היינו נדרשים ליחס הלימות הון.
אגב, חשבתי על מה שהוא אמר, שבמדינות שבהן אין יחס רזרבה, הבנקים יכולים לייצר, תיאורטית לפחות, בלי סוף כסף. אם כך, מדוע שישלמו ריבית על פקדונות?
השבמחקנחזור לשאלה המקורית כי אני צריך לתקן את התשובה לגבי התהליך שבו זה נעשה. כשאדם לווה כסף מהבנק זה נעשה בספרים ראשית על ידי רישום של התחייבות של הבנק לתת לו את הכסף כנגד נכס ההלוואה (ההתחייבות שלו להחזיר להם כסף). מאוחר יותר כאשר הוא לוקח את ההלוואה מתוך החשבון אם הלווה מושך אותו במזומן פיזי הרי שזה מפחית את המזומן הפיזי שהבנק מחזיק. (בספרים: הפחתה של המזומן כנגד מחיקת ההתחייבות של הבנק כלפיו כך שנותרנו עם נכס ההלוואה ובלי הכסף). אם הוא מעביר את הכסף לחשבון בנק של מישהו באמצעות העברה בנקאית או שיק אז זה מתחלק לשניים. אם חשבון הבנק הוא באותו בנק אז הסכום נרשם לזכותו של מי שהועבר אליו הכסף (ההתחייבות ללווה נמחקת ונרשמת במקומה התחייבות למוטב). אם חשבון הבנק המוטב הוא בבנק אחר אז ההעברה נעשית באמצעות מזומן הרזרבה שבבנק המרכזי (בספרי הבנק מופחת המזומן כנגד מחיקת ההתחייבות של הבנק כלפיו כך שנותרנו עם נכס ההלוואה ובלי הכסף. בספרי הבנק המרכזי הסכום עובר מלהיות רשום לזכות הבנק הראשון ללהיות רשום לזכותו של הבנק השני).
השבמחקהנקודה שהכי חשוב לי להדגיש כאן היא: *אין לבנקים את הזכות להדפיס כסף או ליצור כסף במובן המילולי*
כאשר אנו אומרים שהבנקים יוצרים כסף הכוונה היא שהמערכת הבנקאית מייצרת כסף באמצעות התהליך המתואר בסרטון השני. זהו התהליך שבו כל פעם שהבנקים מלווים הכסף חוזר אליהם כפקדון של אדם אחר ואז הם יכולים להלוות אותו שוב והוא שוב חוזר אליהם כפקדון וחוזר חלילה. אז נוצר מצב שבו אנשים מחזיקים בפקדונות כמות הרבה יותר גדולה של כסף מאשר קיים. זה בגלל שהפקדונות הם לא באמת כסף שמוחזק בבנק אלא רק הזכות לקבל את הסכום שהפקדת.