Disclaimer
הכותב אינו יועץ השקעות. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
יום ראשון, 28 בספטמבר 2014
יום שבת, 27 בספטמבר 2014
זהב - הרשומה הלא מסכמת
הרבה זמן שאני רוצה לכתוב פוסט שסוקר מה קרה למחירי הזהב בשנים שעברו מאז שהתחלתי לכתוב עליו אבל זה אף פעם לא נראה כזמן הנכון. הסיבה העיקרית היא שהזהב הוא לא סיפור שהגיע לסופו. זהב גם לא יגיע לסופו. לא תהיה מסיבת סיום. לא תהיה נקודה בזמן שבה יודיעו רשמית כי הדיון נגמר ויוכרזו הזוכים בתחרות התחזיות והניחושים. אז בכל זאת החלטתי שהגיע הזמן לכתוב כמה מילים. נחזור אחורה לסוף ספטמבר 2010 כשצפיתי בסקירה של CNBC על מחירי הזהב הנוסקים. המגישה הסבירה כיצד מחירי הזהב לא באמת גבוהים אם במקום להסתכל על מחירי הזהב בוחנים את היחס בין זהב למניות לאורך תקופה. ברקע הוצג גרף היסטורי של זהב\מניות. נקודת ההתחלה של הגרף הייתה בדיוק בשיא של 1980 מה שנתן לצופה את התחושה שזו רמת הבסיס ויוצאי הדופן אינם השיאים אליהם הגיע אלא שנות השפל "הזמני" שבו שהה במשך 20 שנה. הגישה בה ניסו אז להסביר מדוע מחיר הזהב הוא בעצם נמוך הייתה כל כך מוזרה וטיפשית שכתבתי על כך פוסט.
כמעט שנתיים לאחר מכן, ב-2012, כאשר הזהב היה עדיין מאוד גבוה אך קצת אחרי השיא שלו,כ-1900$ לאונקייה, כתבתי פוסט מפורט על כל מה שלמדתי על זהב בשנתיים שחלפו ומדוע מחירי השיא אינם ברי קיימא. אזכיר שוב בקצרה שהגורם המשמעותי ביותר בזינוק מחירי הזהב אותם שנים היה רמות חרדה גבוהות בקרב משקיעים שחיפשו נכס אלטרנטיבי. שלוש הקטגוריות הנפוצות לנכסי השקעה, נדל"ן-מניות-אג"ח, הכזיבו. נדל"ן קרס, מחירי מניות קרסו גם הם והן נראו מסוכנות מאוד לרוב המשקיעים שחששו שאף חברה לא תשרוד את המשבר במצב שמצדיק השקעה נוכחית. אג"ח קונצרני נראה מסוכן ממש כמו החברות שהנפיקו אותו ולאחר התנפלות על האג"ח הממשלתי מחירו עלה עד שהתשואה הריאלית שהציע הייתה שלילית. משקיעים קלטו אותה תקופה כמויות גדולות מאוד של זהב. היה ברור שבבוא היום החשש מפני היפראינפלציה ותרחישי אימים של קריסה כלכלית טוטאלית עולמית ידעך. כשהחשש ידעך משקיעים יפסיקו לאגור זהב וכשהביקוש שלהם יעלם מחיר הזהב יצנח. זה אכן קרה. ב-2012 מחירי הזהב צנחו וב-2013 לא רק שמשקיעים הפסיקו לאגור זהב אלא התחילו להפטר ממנו בקצב מרשים.
נאמר על הזהב שהוא קטגוריית הנכסים היחידה שהיא גם דת עולמית. קיימות קבוצות משקיעים ברחבי העולם שמאמינות או לפחות האמינו ביכולותיו העל טבעיות של הזהב להיות הנכס הקסום שמחירו לעולם לא ירד ותמיד יגן עליהם מכל צרה. כבר בתחילת 2012 היה ברור שמגמת העלייה המטורפת במחירי הזהב, שהחלה איפשהו סביב 2006, כבר אינה נמשכת. לאחר מכן הגיעו הירידות והתנודות אבל מטיפי הזהב סירבו לקבל את הדברים. הם טענו שקיימת קונספירציה בין ממשלות ובנקים מרכזיים כדי להוריד את מחיר הזהב בשביל... כאן אני בדרך כלל מאבד עניין. ככל שהמחיר נשאר נמוך זמן רב יותר כך הטענות על קונספירציות נעלמות לאטם. הנה סרטון של משקיע שאמונתו בזהב טרם התערערה. הפרזנטציה מלאה בעיוותים ובמידע בלתי רלוונטי שמוצג כרלוונטי. לא אפרט אותם, אני משאיר לכם את הזכות לצפות בעין ביקורתית.
A - היא נקודת הזמן בה פרסמתי את הפוסט הראשון בנושא לגבי הגיחוך שבטענות של התקשורת לגבי הזהב. מחיר הזהב ספג מאז ירידה ראלית של 15%.
B - היא נקודת הזמן בה פרסמתי את הפוסט השני המפורט המסביר מדוע מחיר הזהב בועתי. מחיר הזהב ספג מאז ירידה נומינלית של 28% (כיוון שעברו רק שנתיים מאז, האינפלציה פחות משחקת תפקיד כאן).
לגבי עתידו של מחיר הזהב כיוון שכבר אינו נמצא בנקודה של תמחור קיצוני אין לי שום מושג. מי יודע? אולי הוא יחזור על אותו תרגיל שעשה ב-1983 ופשוט ירד לאט לאט במשך עשרים השנים הקרובות? אולי הבעיות ההולכות ומתממשות בסין הרחוקה עוד ישיבו את המשקיעים המבוהלים לחיקו של הזהב?
כמעט שנתיים לאחר מכן, ב-2012, כאשר הזהב היה עדיין מאוד גבוה אך קצת אחרי השיא שלו,כ-1900$ לאונקייה, כתבתי פוסט מפורט על כל מה שלמדתי על זהב בשנתיים שחלפו ומדוע מחירי השיא אינם ברי קיימא. אזכיר שוב בקצרה שהגורם המשמעותי ביותר בזינוק מחירי הזהב אותם שנים היה רמות חרדה גבוהות בקרב משקיעים שחיפשו נכס אלטרנטיבי. שלוש הקטגוריות הנפוצות לנכסי השקעה, נדל"ן-מניות-אג"ח, הכזיבו. נדל"ן קרס, מחירי מניות קרסו גם הם והן נראו מסוכנות מאוד לרוב המשקיעים שחששו שאף חברה לא תשרוד את המשבר במצב שמצדיק השקעה נוכחית. אג"ח קונצרני נראה מסוכן ממש כמו החברות שהנפיקו אותו ולאחר התנפלות על האג"ח הממשלתי מחירו עלה עד שהתשואה הריאלית שהציע הייתה שלילית. משקיעים קלטו אותה תקופה כמויות גדולות מאוד של זהב. היה ברור שבבוא היום החשש מפני היפראינפלציה ותרחישי אימים של קריסה כלכלית טוטאלית עולמית ידעך. כשהחשש ידעך משקיעים יפסיקו לאגור זהב וכשהביקוש שלהם יעלם מחיר הזהב יצנח. זה אכן קרה. ב-2012 מחירי הזהב צנחו וב-2013 לא רק שמשקיעים הפסיקו לאגור זהב אלא התחילו להפטר ממנו בקצב מרשים.
נאמר על הזהב שהוא קטגוריית הנכסים היחידה שהיא גם דת עולמית. קיימות קבוצות משקיעים ברחבי העולם שמאמינות או לפחות האמינו ביכולותיו העל טבעיות של הזהב להיות הנכס הקסום שמחירו לעולם לא ירד ותמיד יגן עליהם מכל צרה. כבר בתחילת 2012 היה ברור שמגמת העלייה המטורפת במחירי הזהב, שהחלה איפשהו סביב 2006, כבר אינה נמשכת. לאחר מכן הגיעו הירידות והתנודות אבל מטיפי הזהב סירבו לקבל את הדברים. הם טענו שקיימת קונספירציה בין ממשלות ובנקים מרכזיים כדי להוריד את מחיר הזהב בשביל... כאן אני בדרך כלל מאבד עניין. ככל שהמחיר נשאר נמוך זמן רב יותר כך הטענות על קונספירציות נעלמות לאטם. הנה סרטון של משקיע שאמונתו בזהב טרם התערערה. הפרזנטציה מלאה בעיוותים ובמידע בלתי רלוונטי שמוצג כרלוונטי. לא אפרט אותם, אני משאיר לכם את הזכות לצפות בעין ביקורתית.
A - היא נקודת הזמן בה פרסמתי את הפוסט הראשון בנושא לגבי הגיחוך שבטענות של התקשורת לגבי הזהב. מחיר הזהב ספג מאז ירידה ראלית של 15%.
B - היא נקודת הזמן בה פרסמתי את הפוסט השני המפורט המסביר מדוע מחיר הזהב בועתי. מחיר הזהב ספג מאז ירידה נומינלית של 28% (כיוון שעברו רק שנתיים מאז, האינפלציה פחות משחקת תפקיד כאן).
לגבי עתידו של מחיר הזהב כיוון שכבר אינו נמצא בנקודה של תמחור קיצוני אין לי שום מושג. מי יודע? אולי הוא יחזור על אותו תרגיל שעשה ב-1983 ופשוט ירד לאט לאט במשך עשרים השנים הקרובות? אולי הבעיות ההולכות ומתממשות בסין הרחוקה עוד ישיבו את המשקיעים המבוהלים לחיקו של הזהב?
יום ראשון, 7 בספטמבר 2014
עוד מעט התחזית
כתבה מצוינת פרי עטו של טים הרפורד ("הכלכלן הסמוי") התפרסמה באתר של הפיננשיל טיימס. הכתבה מדברת על יכולת חיזוי, בכל תחום - פיננסי, פוליטי וכו'. הכתבה מבוססת על תוצאות של מחקר בנושא. פיליפ טטלוק אסף ב-1987 עשרות אלפי תחזיות בתחומים שונים. הוא חיכה 18 שנה עד שכל התוצאות יאספו ופרסם מסקנות. התוצאות היו מחרידות. כולם כולל כולם לא יכלו לחזות כלום. זה לא ניסוח מדויק כי הם לא טעו בכל. הרי חזאי שטועה בכל שווה ערך לחזאי שצודק בכל. פשוט צריך להקשיב לעצותיו ולעשות את ההיפך. אז הם לא טעו בכל, אלא שהם צדקו בהסתברות אקראית בלבד. למרות שכולם היו גרועים הייתה בכל זאת קבוצה יוצאת דופן. המפורסמים והמתוקשרים יותר מבין המשתתפים היו גרועים יותר מהשאר. מדוע דווקא החזאים המפורסמים היו גרועים יותר. אולי זה קשור לעובדה שתחזיות אינן מעניינות את הציבור כי הן מדוייקות. כפי שטים מציין, הן מעניינות אותנו מאותן סיבות שרבים קוראים את טורי ההורוסקופ. הם מסקרנים, מעוררים מחשבה, מעוררים רגשות, ונראים סבירים בזמן הקריאה. אלו המנפקים תחזיות לציבור אינם מנסים לחזות. הם מנסים להיות מקוריים, מעניינים, לדחוף לדרך פעולה כלשהי או למכור מוצר. בעקבות המחקר הראשון טטלוק קיבל מימון למחקר שני מקהילת המודיעין האמריקאית והפעם חילק את החזאים שלו לקבוצות. חלקם עבדו בצוותים. חלקם קיבלו מידע על תחזיות של אחרים. חלקם עבדו לבד ובמנותק מאחרים. המסקנות הראשונות של המחקר השני (שטרם הסתיים) היו שאפילו הדרכה של 20 דק' על כיצד להמנע מהטיות שונות וכיצד יש לייחס הסתברות לתחזית הובילה לשיפור ניכר. עבודה בקבוצות המאפשרת דיון והחלפת דעות משפרת את יכולת החיזוי. פידבק עוזר, כלומר, גם כשמדובר ביכולת חיזוי אפשר ללמוד מטעויות העבר.
טים הרפורד גם מגלה בכתבה פרטים מעניינים לגבי החזאים המפורסמים בתקופת המשבר הגדול של 1929. למשל ג'ון מיינרד קיינס, הכלכלן המשפיע ביותר בהיסטוריה ויש שגם יאמרו מראשוני משקיעי הערך שעשה חיל בהשקעותיו. הופתעתי לגלות שג'ון מיינרד קיינס אבי המאקרו-כלכלה השתמש בתחזיות מאקרו כלכליות כדי לנווט את השקעותיו בבורסה כאשר הוא עובר בין קטגוריות שונות של נכסים בהתאם לתחזית המאקרו כלכלית שלו. בשיטה הזו קיינס הצליח... להפסיד לא מעט כסף. אז הוא התעלם מהמאקרו והחל להשקיע בגישה פונדמנטלית בחברות עם תשואת דיבידנד גבוהה תוך התמקדות בטווח הארוך ובתקופות אחזקה ארוכות. הגישה השנייה עבדה. קיינס היה אדם עשיר והשאיר אחריו רכוש רב.
טים הרפורד גם מגלה בכתבה פרטים מעניינים לגבי החזאים המפורסמים בתקופת המשבר הגדול של 1929. למשל ג'ון מיינרד קיינס, הכלכלן המשפיע ביותר בהיסטוריה ויש שגם יאמרו מראשוני משקיעי הערך שעשה חיל בהשקעותיו. הופתעתי לגלות שג'ון מיינרד קיינס אבי המאקרו-כלכלה השתמש בתחזיות מאקרו כלכליות כדי לנווט את השקעותיו בבורסה כאשר הוא עובר בין קטגוריות שונות של נכסים בהתאם לתחזית המאקרו כלכלית שלו. בשיטה הזו קיינס הצליח... להפסיד לא מעט כסף. אז הוא התעלם מהמאקרו והחל להשקיע בגישה פונדמנטלית בחברות עם תשואת דיבידנד גבוהה תוך התמקדות בטווח הארוך ובתקופות אחזקה ארוכות. הגישה השנייה עבדה. קיינס היה אדם עשיר והשאיר אחריו רכוש רב.
אחת העצות של מבצעי המחקר לחזאים הרוצים להשתפר היא לא להנעל אלא להיות מוכנים לשנות דעה בעקבות עובדות חדשות. הבאתי כאן בתגובות לדף ה"לא קשור" לינק לראיון עם ג'ים אושונסי שם הוא מדבר על מחקר המראה שככל שמציגים לאנשים יותר מידע בנושא מסוים כך הוא גורם להם להיות בטוחים יותר בהחלטה שכבר קיבלו בלי קשר למהות של המידע. ויטני טילסון דיבר פעם בראיון על כך שהוא ממעט לחשוף פוזיציות ולדון בהם כיוון שויכוחים לגביהם מביאים למצב שבו הוא "המגן של הרעיון". העובדה שהוא מצהיר על דעה בפומבי ולאחר מכן מתווכח עליה יכולה לגרום לו להנעל ולא להיות מוכן לשנות את דעתו בהמשך. לפי טילסון זה דווקא מאוד חשוב להיות מסוגל לשנות דעה.
בעניין אחר אך קשור, בוצע מחקר בו המשתתפים התבקשו לציין מה לדעתם אחרים חושבים עליהם. ניתנה להם רשימה של תכונות ולצד כל תכונה לדרג כיצד הם נתפסים בידי אחרים לגבי תכונות אלו (לדוגמא, מ-1 עד 10 עד כמה אחרים חושבים שאתה שנון). לאחר מכן ביקשו מאנשים המכירים את המשתתפים לסמן מה הם באמת חושבים על המשתתפים. הסתבר שכולם מפספסים בכל הקשור לכיצד הם נתפסים בידי הסביבה שלהם. הבעיה היא שכולם מפספסים כלפי מעלה, כלומר אנחנו בטוחים שתדמיתנו היא הרבה יותר טובה משהיא באמת. נתון מעניין הוא שהיתה קבוצה אחת שדווקא הצליחה לפגוע במדויק. קבוצה אחת של אנשים שהסיקו בהצלחה מה אחרים חושבים עליהם. אני בעצמי לא הייתי מצליח לנחש מי הם. איזה קבוצה של אנשים מחזיקה ביכולת הייחודית הזאת. לכן כשאני מספר על המחקר הזה אני עוצר ומבקש ניחושים אז סתם בשביל המשחק תעצרו רגע תזרמו איתי ותעלו במוחכם איזה ניחוש או שניים.
התשובה לשאלה מי הם אותם אנשים שיודעים מה חושבים עליהם היא (התשובה במהופך) םיאכודמ םישנא. אז מסתבר שאנשים הסובלים מדכאון הרבה יותר טובים בלנחש מה אחרים חושבים עליהם והם לא מנפחים ומשפרים את תדמיתם כלפי מעלה בעיני רוחם כפי ששאר האנושות עושה. יש מי שיסיק מכאן שזה ככל הנראה בריא מאוד לנפש אם אתה "חי בסרט". זו מסקנה שאני בהחלט מוכן לקבל אבל האמת היא שהיכולת הזו של המדוכאים נובעת ממקום אחר. האמת היא שבתחומים רבים של החיים אנו לוקים באופטימיות ובטחון יתר. אלו בדיוק התחומים בהם אנשי מדוכאים מסוגלים לראות תמונה יותר נכונה כיוון שאופטימיות נמצאת אצלם בחסר ואינה מעוותת את התמונה. התופעה הזו מכונה ריאליזם דפרסיבי. התופעה הזו הולכת יד ביד עם מחקר אחר עליו שמעתי שטוען כי פסימיים הם משקיעים טובים יותר. הסיבה, כך ניתן להסיק, היא אותה סיבה. אופטימיות יתר ובטחון יתר גורמים לנו לבצע טעויות כמשקיעים. אבל אל תתנו לכל זה להכניס אתכם לדכאון שכן ישנן עדויות לכך שעצם המודעות להטיה מביאה להפחתתה.
התשובה לשאלה מי הם אותם אנשים שיודעים מה חושבים עליהם היא (התשובה במהופך) םיאכודמ םישנא. אז מסתבר שאנשים הסובלים מדכאון הרבה יותר טובים בלנחש מה אחרים חושבים עליהם והם לא מנפחים ומשפרים את תדמיתם כלפי מעלה בעיני רוחם כפי ששאר האנושות עושה. יש מי שיסיק מכאן שזה ככל הנראה בריא מאוד לנפש אם אתה "חי בסרט". זו מסקנה שאני בהחלט מוכן לקבל אבל האמת היא שהיכולת הזו של המדוכאים נובעת ממקום אחר. האמת היא שבתחומים רבים של החיים אנו לוקים באופטימיות ובטחון יתר. אלו בדיוק התחומים בהם אנשי מדוכאים מסוגלים לראות תמונה יותר נכונה כיוון שאופטימיות נמצאת אצלם בחסר ואינה מעוותת את התמונה. התופעה הזו מכונה ריאליזם דפרסיבי. התופעה הזו הולכת יד ביד עם מחקר אחר עליו שמעתי שטוען כי פסימיים הם משקיעים טובים יותר. הסיבה, כך ניתן להסיק, היא אותה סיבה. אופטימיות יתר ובטחון יתר גורמים לנו לבצע טעויות כמשקיעים. אבל אל תתנו לכל זה להכניס אתכם לדכאון שכן ישנן עדויות לכך שעצם המודעות להטיה מביאה להפחתתה.
יום שישי, 5 בספטמבר 2014
לא קשור
הפוסט הזה ישמש אותי כדי לפרסם ידיעות ועדכונים שאינם מצדיקים פוסט משלהם וישמש אתכם כדי לשאול ולדון בעניינים שאינם קשורים לפוסט ספציפי כלשהו.
*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.
*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.
יום שלישי, 12 באוגוסט 2014
הזדמנות קנייה?
כלכליסט מאפשר לכל דיכפין לתת דעתו והמלצתו על כל מניה נסחרת.
על איזו חברה נאמרו הדברים הבאים. כל הציטוטים הם הערות שנכתבו בשלושת החודשים האחרונים (לחפש בגוגל זה לרמות):
על איזו חברה נאמרו הדברים הבאים. כל הציטוטים הם הערות שנכתבו בשלושת החודשים האחרונים (לחפש בגוגל זה לרמות):
"מנית XXX כרגע היא נימצאת בתחתית אני צופה לעליה והתפתחות חיובית של
החברה עקב השינוים שעשו הבעלים החדשים שער המניה תוך שנה יגיע ל125 לפחות
תאמינו בה היא תצליח בגדול אני ממליצה לקניה."
"מנסיוני הרב במניות אחרי שצהל יצא מעזה המניות יעלו בגדול אחרי מתח אנשים
מתחילים להשתחרר וליקנות עם ישראל ינצח ויהיה שקט בארץ .אני ממליץ לקניה"
"מצב החברה טוב היא תעלה רק למעלה אני משקיעה חיובית ביותר "
"המניה מפה רק תעלה...."
"הסינים עומדים להשקיע מליונים בחברה מצב מעולה כדאי לקנות .ממליץ לקניה"
"מי שישקיע בגדול ירויח בגדול החברה עברה שינוים מצפים לעתיד ורוד עם הרבה רוחים .אני ממליץ לקניה"
"הבעלים החדשים ישקיעו 500 מיליון שקל בחברה .סימן שמטרתם לקדם את החברה.אני ממליץ לקניה.השקעה בחברה רק תחזק אותה"
"זה הזמן החם להשקיע בחברה חברת XXX עומדת להימכר לXXX כמו שXXX נימכרה זה יכניס לחברה המון מזומנים שער המניה כרגע בתחתית כדאי להשקיע
במידע וXXX לא ישקיעו אז XXX ושותפו ישקיעו אז אני ממליץ לקניה
ולהמתין בסבלנות .השקעה מעולה לעתיד.חברה ריוחית"
"שער המניה נמוך מאוד זה הזמן ליקנות בקרוב יכנס הרבה כסף לחברת XXX "
"מאמין בצמיחה החיובית של החברה שיש בה המון נכסים מרוויחים ממליץ לקניה"
"מאמין בצמיחה החיובית של החברה שיש בה המון נכסים מרוויחים ממליץ לקניה"
"XXX היא חברת XXX שמחזיקה בחברות חזקות. מי שיחזיק במניית XXX ירוויח לא
רק את הפארי אלא גם כפול מהפארי כי המניה הזאת תכפיל ותשלש את עצמה בזמן
קצר."
"XXX היתה ותהיה בין החברות הגדולות במדינה עם נכסים ששויים מיליארדים ממליצה לקניה "
"בקרוב יכנס לקופת XXX מיליונים ממכירת הנכסים של XXX וXXX תהיה
חברה רוחית מובילה שער המניות ישלש את עצמו יהיה ניהול חדש והחברה תצליח
בגדול .ותהיה אחת החברות החזקות במדינה"
"XXX השיכת לXXX מתכוננת למכור את נכסיה לחברה אמריקאית זה יכניס לXXX שני מיליארד שקל שזה המון המון כסף הכסף יושקע בניהול נכון יחזק את החברה ואת בעלי המניות אני מאמין בחברה וממליץ לקניה לפי ההכנסה שער המניות יגיע ל200 אני אופטימי מאוד "
"בעלי החברה הגיעו להסכמים ....מצב החברה ישתפר תהיה שנה ברוכה לחברה ולבעלי המניות .וXXX עם כול אחזקותיה תהיה ברשימת החברות החזקות במדינה מאחל להם הצלחה.פרו ורוו אני ממליץ לקניה"
"XXX השיכת לXXX מתכוננת למכור את נכסיה לחברה אמריקאית זה יכניס לXXX שני מיליארד שקל שזה המון המון כסף הכסף יושקע בניהול נכון יחזק את החברה ואת בעלי המניות אני מאמין בחברה וממליץ לקניה לפי ההכנסה שער המניות יגיע ל200 אני אופטימי מאוד "
"בעלי החברה הגיעו להסכמים ....מצב החברה ישתפר תהיה שנה ברוכה לחברה ולבעלי המניות .וXXX עם כול אחזקותיה תהיה ברשימת החברות החזקות במדינה מאחל להם הצלחה.פרו ורוו אני ממליץ לקניה"
יום שני, 28 ביולי 2014
סופה של הבועה הסינית קרב?
כבר זמן רב ידוע שבסין מתפתחת בועה של נדל"ן ותשתיות. ישראלים רבים נחשפו לעובדה הזו תודות לבלוג של עדו מרוז. ב-2011 היה נראה כאילו היא מתפוצצת אבל אז הממשל הסיני לחץ עוד יותר חזק על דוושת התמריצים הכלכליים, כלומר הזרמת כספים מגיוסי חוב ומהדפסה, והבועה המשיכה להתנפח. בשלב מסוים זה נהיה ברור שקנה המידה של הבועה הזו הוא משהו שהעולם טרם ראה בתחום הנדל"ן, בשום מקום ובשום זמן. ייתכן אפילו שההסתייגות "בתחום הנדלן" מיותרת.
אני זוכר שלפני התפוצצות בועת הסאב-פריים הייתי קורא על בועת ההיי-טק של סוף שנות ה-90 ובדיעבד זה נראה כל כך אבסורדי. הטיעונים המגוחכים שהוצגו כדי להצדיק אותה, הלך הרוח הכללי ותבנית החשיבה המעוותת שבזמנו נראתה כל כך נכונה וכל כך טבעית לכל כך הרבה אנשים. עד כמה שהיא נראית היום מוזרה וחסרת הגיון בועת ההיי-טק לא הייתה משהו יוצא דופן או חד-פעמי. בועות מתנפחות בשווקים פיננסיים באופן טבעי ואפילו היו מחקרים שהצליחו לשחזר אותם בתנאי מעבדה.
במחקר אחד נתנו לקבוצת אנשים לסחור ביניהם בנייר ערך שהומצא לצורך הניסוי. הערך של אותו ני"ע היה ברור וידוע לכל. הודיעו למשתתפים שכל יחידה של הני"ע מקנה להם את הזכות לקבל סכום מסוים כל X דקות. כולם ידעו מתי המשחק מסתיים וכמה יקבלו כתוצאה מהחזקת הנייר בכל שלב במשחק. אף על פי כן מחיר הני"ע עלה והתנתק מהערך שלו. כאשר המשתתפים נשאלו מאוחר יותר מדוע הסכימו לקנות במחיר לא הגיוני, התשובה הייתה כיוון שהמחיר עלה והם ראו איך אחרים ממשיכים לקנות ולהעלות את המחיר. הם הניחו שיצליחו למכור את הני"ע מאוחר יותר למישהו אחר במחיר יותר גבוה. תופעה/גישה זו להשקעות נקראת "הטיפש הגדול יותר" או "הפראייר הגדול יותר" כלומר המחיר של ההשקעה מוצדק על ידי המחשבה שמאוחר יותר ימצאו פראייר אחר שישלם אפילו יותר מששילמו בעצם. ניסוי מסוג זה מתואר בפירוט רב יותר בספרו של ג'יימס סורוביצקי "חכמת ההמונים" פרק 11.
אני זוכר שלפני התפוצצות בועת הסאב-פריים הייתי קורא על בועת ההיי-טק של סוף שנות ה-90 ובדיעבד זה נראה כל כך אבסורדי. הטיעונים המגוחכים שהוצגו כדי להצדיק אותה, הלך הרוח הכללי ותבנית החשיבה המעוותת שבזמנו נראתה כל כך נכונה וכל כך טבעית לכל כך הרבה אנשים. עד כמה שהיא נראית היום מוזרה וחסרת הגיון בועת ההיי-טק לא הייתה משהו יוצא דופן או חד-פעמי. בועות מתנפחות בשווקים פיננסיים באופן טבעי ואפילו היו מחקרים שהצליחו לשחזר אותם בתנאי מעבדה.
במחקר אחד נתנו לקבוצת אנשים לסחור ביניהם בנייר ערך שהומצא לצורך הניסוי. הערך של אותו ני"ע היה ברור וידוע לכל. הודיעו למשתתפים שכל יחידה של הני"ע מקנה להם את הזכות לקבל סכום מסוים כל X דקות. כולם ידעו מתי המשחק מסתיים וכמה יקבלו כתוצאה מהחזקת הנייר בכל שלב במשחק. אף על פי כן מחיר הני"ע עלה והתנתק מהערך שלו. כאשר המשתתפים נשאלו מאוחר יותר מדוע הסכימו לקנות במחיר לא הגיוני, התשובה הייתה כיוון שהמחיר עלה והם ראו איך אחרים ממשיכים לקנות ולהעלות את המחיר. הם הניחו שיצליחו למכור את הני"ע מאוחר יותר למישהו אחר במחיר יותר גבוה. תופעה/גישה זו להשקעות נקראת "הטיפש הגדול יותר" או "הפראייר הגדול יותר" כלומר המחיר של ההשקעה מוצדק על ידי המחשבה שמאוחר יותר ימצאו פראייר אחר שישלם אפילו יותר מששילמו בעצם. ניסוי מסוג זה מתואר בפירוט רב יותר בספרו של ג'יימס סורוביצקי "חכמת ההמונים" פרק 11.
במקרה של בועות שמתנפחות מחוץ למעבדה אנשים פחות ישרים עם עצמם. כמובן שהם קונים מתוך אמונה שמאוחר יותר המחיר יעלה אך בנוסף לכך הם ימציאו טיעונים פתלתלים ויצירתיים מאוד להסביר מדוע זה שווה כל כך הרבה. הטיעונים האלו הופכים לתבנית חשיבה- "פרדיגמה". ככל שהבועה נמשכת ומתרחב יותר אנשים משתכנעים והפרדיגמה הופכת לאמת שאין עליה עוררין.
ב-1958, מאו דזה טונג, השליט דאז של סין הקומוניסטית יזם את "הקפיצה הגדולה קדימה" שמטרתה הייתה לעודד את הכלכלה ובעיקר את ייצור הפחם והברזל. התוכנית הייתה כשלון קולוסאלי שבעקבותיו המצב הכלכלי התדרדר עד כדי כך שמליונים מתו ברעב. מבחינה כלכלית סין הגיעה לשפל המדרגה. לאחר מותו של מאו דזה טונג, ב-1976, התבסס דנג שיאופינג כמנהיג החדש. מה שמתאר את מדיניותו של דנג שיאופינג יותר מכל הוא המשפט "זה לא משנה אם החתול הוא שחור או לבן כל עוד הוא תופס עכברים". המטאפורה הקטנה הזו מציינת את נכונותו של השליט החדש לאמץ שיטות שמקורן בחברות קפיטליסטיות ולא קומוניסטיות, והעיקר התוצאה. דנג סלל את הדרך לתהליך של התפתחות כלכלית שנמשכת מאז ועד היום. בעקבות זאת סין שהייתה בעבר מדינה נחשלת וגוועת ברעב התגלתה בראשית שנות האלפיים כמעצמה עולה וכח כלכלי עולמי שאי אפשר להתעלם ממנו. הפלא הכלכלי הוביל לפרדיגמה חדשה. הפרדיגמה החדשה היא שסין היא ג'אגרנוט כלכלי בלתי ניתן לעצירה.
בעקבות המשבר הכלכלי שהחל בסוף 2008 בנקים מרכזיים בכל רחבי העולם הורידו ריביות במטרה לעודד את הכלכלה ולמנוע ייסוף משמעותי במטבעות המקומיים לעומת הדולר. אחת מהתוצאות של הורדת הריבית הייתה עלייה במחירי הנדל"ן, במיוחד במדינות שפחות נפגעו במשבר. סין שניסתה למנוע מהמיתון העולמי להשפיע עליה תמרצה את הכלכלה המקומית באמצעות עידוד וייזום מסיבי של פרויקטים בתשתיות ונדל"ן. יחד עם הורדת הריבית זה הפך למעין "סערה מושלמת" והוליד בועת נדל"ן מסיבית. הסמל הבולט של הבועה הזו הם ערי הרפאים דוגמת אורדוס. ערים שנבנו בשלמותן בשנים האחרונות וכל הדירות בהן נמכרו, אך אף אחד לא גר בהן. כל הדירות נקנו כהשקעה.
בעקבות המשבר הכלכלי שהחל בסוף 2008 בנקים מרכזיים בכל רחבי העולם הורידו ריביות במטרה לעודד את הכלכלה ולמנוע ייסוף משמעותי במטבעות המקומיים לעומת הדולר. אחת מהתוצאות של הורדת הריבית הייתה עלייה במחירי הנדל"ן, במיוחד במדינות שפחות נפגעו במשבר. סין שניסתה למנוע מהמיתון העולמי להשפיע עליה תמרצה את הכלכלה המקומית באמצעות עידוד וייזום מסיבי של פרויקטים בתשתיות ונדל"ן. יחד עם הורדת הריבית זה הפך למעין "סערה מושלמת" והוליד בועת נדל"ן מסיבית. הסמל הבולט של הבועה הזו הם ערי הרפאים דוגמת אורדוס. ערים שנבנו בשלמותן בשנים האחרונות וכל הדירות בהן נמכרו, אך אף אחד לא גר בהן. כל הדירות נקנו כהשקעה.
הדבר המפתיע הוא שקיומה של בועה והתקרבותו של משבר כלכלי הן לא עובדות שבקונצנזוס. רבים אינם מאמינים שסין בכלל מסוגלת להקלע למשבר כלכלי. לפני כשנה, אולי קצת יותר, רציתי לראות מה יש למשקיעי ערך בפורומים להגיד בנושא. אם יש דבר אחד שמייחד את אלו שקוראים לעצמם משקיעי ערך זה סוג של יהירות שמאפשרת להם ללכת נגד הזרם. לקרוא את הנתונים בעצמם ולהסיק מסקנות במקום להסתמך על פרשנויות של "מומחים" למיניהם. זה היה בלתי צפוי שאפילו שם שלטה הפרדיגמה של הג'אגרנוט הסיני. המצחיק הוא שבדיוק כפי שקרה אז בבועת ההיי-טק ובבועות רבות אחרות בהיסטוריה המשקיעים וה"מומחים" משתמשים בנתונים לא רלוונטיים בעליל כדי להצדיק את טענתם.
הנה רשימה חלקית של הטענות הנפוצות יותר ששמעתי בפיהם של אלו המאמינים בפרדיגמה שסין אינה מסוגלת לחוות משבר כלכלי:
-
גודלה וגודל אוכלוסייתה של סין עצומים - עצומים, כן, אבל זה לחלוטין לא רלוונטי. ההיסטוריה מוכיחה שהתמודדות עם משבר כלכלי אינה קלה יותר במדינות גדולות.
-
סין היא לא דמוקרטיה היא יכולה להורות על הקפאה במחירי הדיור - נכון, אבל זה לא פותר את הבעיה. גם במדינה שאינה דמוקרטית אי אפשר להכריח אנשים להמשיך להאמין שבועה אינה בועה. אם בהוראת השלטון אסור יהיה להוריד מחירים, יקרו שני דברים. הראשון, עסקאות נדל"ן יעצרו כמעט לחלוטין. האינטרס של הקונה במחירי בועה מונע מתוך גישת הפראייר הגדול יותר. אם האווירה השתנתה והמשקיע כבר לא מאמין שיצליח למצוא פראייר גדול יותר אין לו סיבה לקנות נכס שמחירו מנותק לחלוטין מערכו. השני, עקיפה של החוק באמצעות עסקאות בתחום האפור או השחור. למשל, במקום למכור יחכירו את הנכס למיליון שנים. כך או כך אם הבעלים של הנכס לא יוכל למכור אותו במחיר הגיוני אז הוא לא יוכל למכור אותו ומעשית כל השקעתו ירדה לטמיון גם אם על הנייר הוא עדיין בעל נכס יוקרתי. בעיה נוספת היא שהקפאת מחירים בטח לא תעזור לחברות הנדל"ן למכור את המלאים האדירים שהלכו ונבנו אצלם בחודשים האחרונים. חברות הנדל"ן בסין צברו חובות אדירים ורבות מהן צפויות לחוות קשיים אדירים בפירעונם בשנה הקרובה.
-
סין עוברת תהליך עיור, על כן יש מי שיגור בבתים הללו - סין אכן עוברת תהליך עיור. תהליך עיור בו חקלאים עוברים מהכפר העני לעיר כדי למצוא עבודה כפועלי תעשייה בשכר נמוך. שכר הפועלים נמוך אך יותר גבוה מהשכר בכפר. עדיין מדובר בשכבה חלשה מאוד מבחינה כלכלית שלא תוכל להרשות לעצמה לקנות את הנדל"ן המדובר במחירי בועה (וכנראה שגם לא במחירי שפל).
-
סין יכולה לתמרץ את הכלכלה - זה מה שהיא עשתה עד כה. הם כבר הגיעו למצב שהם בונים ערי רפאים וכבישים לשום מקום. סין ממונפת עד מעל הראש וישנן עדויות חזקות לכך שהם מדפיסים כסף בכמויות אדירות. עד כה האינפלציה הראתה רק ניצנים להאצה ועדיין לא הרימה ראש אך בקצב הזה אין ספק שהיא עוד תרים. אינפלציה תוך כדי מיתון הוא אחד הסיוטים הגדולים ביותר של כלכלנים.
ועכשיו כיוון הרוח משתנה. זה התחיל בטפטוף אבל נדמה שהוא הולך ומתגבר. נראה שכל שבוע יוצאים נתונים וכתבות המתעדות את הקריסה של מגדל הקלפים הזה.כתוצאה מהבום הנדלני הסיני עלה מחירן של סחורות שקשורות באופן ישיר לתחומים אלו. סחורות כמו עפרת ברזל. אפשר לראות כאן שמחיר עפרת ברזל עלה כתוצאה מהבום הנדלני הסיני ועכשיו נופל למחירים הנמוכים ביותר מאז שהתחילה הבועה.
חברת
קטרפילר היא היצרנית הגדולה ביותר של ציוד מכני הנדסי כבד והיא מפרסמת כל
חודש את נתוני המכירות שלה עם פילוח גאוגרפי וענפי. אפשר לראות כאן איך
ברבעונים האחרונים ענף הכרייה
צמצם באופן דרסטי את כמות הרכישות החדשות וגם ענף הבנייה האסייאתי מראה
התמתנות.
בכתבה
הזו מסופר שמחירי הדירות ירדו בחודשים
האחרונים באופן מאוד רחב (79 ערים מתוך 100) ושקצב המכירות ירד גם הוא באופן
משמעותי (מכירות קרקעות
ירדו 30% לעומת שנה שעברה) ועוד נתונים נוספים
הכתבה
הזו מספרת על מכירות של קרקעות ונדל"ן שהאטו ובמקומות מסוימים נעצרו
לחלוטין ויזמי נדל"ן תקועים עם מלאי שמספיק לתקופה שבין שנה עד שלוש שנים
בכתבה הזו ניתן לקרוא על כך שתאגידי נדל"ן (REIT)
סיניים הנפיקו חוב שמתוכו אמורים להיפרע עוד השנה 32.8 מליארד דולר
וההערכות הן שהם לא יוכלו לעמוד בתשלום וזאת תהיה חדלות הפירעון הגדולה
בהיסטוריה של סין.
הכתבה
הקודמת מציינת שאזרחים סיניים מחפשים להציל את כספם ומחפשים השקעות בחו"ל
כדי להוציא כסף מסין. הכתבה הזו מביאה נתונים שתומכים בטענה.
בחלק מהאזורים מצב המכירות כל כך גרוע שהקבלנים מתחייבים לרוכשים שהם יקנו מהם את הנכס בחזרה אם ירצו בעוד 3-5 שנים במחיר גבוה יותר.
עדו מרוז מצייץ בטוויטר קישורים לכתבות בסינית בהם הנתונים הבאים:
- קבלנים בעיר יינגג'או שוכרים שחקנים שיעמדו בתור כדי ליצור את הרושם שיש עוד התלהבות של קונים.
- בשבוע הראשון של יולי מכירות נדל"ן ב-40 הערים הגדולות בסין נפלו ב-8% לעומת השבוע שלפניו וב-18% לעומת שנה שעברה.
- חברת תיווך נדל"ן גדולה פותחת בסבב פיטורים ופיטרה יותר מ-100 איש.
- חברת הנדל"ן
AGILE בקשיי נזילות ומגייסת חוב בפעם הרביעית בחצי שנה האחרונה.
לטעמי כל אלו משאירים מעט מאוד מקום לספק שסופה של הבועה קרוב.
ג.נ. שורט קאטרפילר
*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.
יום שני, 30 ביוני 2014
הזהרו מסוכן הפנסיה שלכם
לאחרונה התעניינתי באפשרות להעביר את קרן הפנסיה שלי לגוף שגובה דמי ניהול נמוכים יותר. בעקבות כך בדקתי את הדוחות שקיבלתי מקרן הפנסיה (הדי טרייה שלי) ותהיתי אם אני יכול להבין מה קורה שם. אני מודה שלא הכל ברור לי אך בסופו של דבר פרט אחד קפץ מול עיני באופן חד שאינו משתמע לשני פנים - 6%.
דמי הניהול שאנו משלמים לגוף המנהל את קרן הפנסיה בנויים משני מרכיבים. מרכיב אחד הוא אחוז שנגבה מתוך ההפקדות החודשיות. המרכיב השני הוא אחוז שנגבה אחת לשנה מהסכום שנצבר בקרן. בישראל הגדיל המחוקק לעשות וקבע דמי ניהול מקסימליים. 6% מההפקדות ו-0.5% מהצבירה. אמנם לא זכרתי בדיוק מה היו דמי הניהול עליהם חתמתי אך זכרתי בבירור שהם לא היו המקסימליים. מצאתי את המסמכים ונוכחתי שצדקתי. קרן הפנסיה שלי גובה ממני סכומים בניגוד להסכם. פניתי במייל לסוכן הפנסיה שהחתים אותי על המסמך ובסוכנות החזירו תשובה מהירה כי הנושא יתוקן. בירור נוסף העלה שהם לא מתכוונים להחזיר לי את הכספים שנגבו בניגוד לחוק אלא ש"תיקון" פירושו לעדכן את דמי הניהול מכאן ואילך. כאשר התעקשתי הסביר לי הסוכן שקיבלתי "הנחה" לשלם פחות מ-6% למשך 3 שנים לכן כעת שהוא מעדכן לי את ההנחה מהיום והלאה אני למעשה אקבל בתקופה זו את ההטבה שלא קיבלתי בעבר. זה כמובן שקר בוטה. זו אינה הנחה כלל וכלל ודמי הניהול עליהם הוחתמתי אפילו גבוהים במקצת מהממוצע במשק. יתר על כן אין שום סיבה בעולם שדמי הניהול יעלו למקסימום המותר בחוק בסוף תקופה כלשהי. אין הגיון להתקבע על המקסימום ולקרוא לכל אחוז מתחתיו "הנחה". אחרון חביב גם אם כל זה היה נכון, מה שהסוכן החביב מבקש ממני זה לתת לו הלוואה. הוא מבקש שאוותר על סכום נוכחי על מנת לקבל אותו חזרה בעתיד. הלוואה ללא ריבית. לאחר שביקשתי מהסוכן שישלח לי את שמו וכתובת הדוא"ל של האחראי מעליו וציינתי בנוסף שאם הנושא לא יטופל אפנה לממונה על פניות הציבור בקרן הפנסיה הוא סוף סוף נעתר לבקשתי. לפחות כך היה נדמה לי. למעשה הוא אימץ אסטרטגיה חדשה שמטרתה ככל הנראה לעכב או לייאש אותי והחל לבקש ממני שאמסור לו מידע ומסמכים שללא ספק אמורים להיות בידיו מתוקף תפקידו.
במידה וזה היה הסיפור האישי שלי ודאי לא הייתי כותב עליו אך כששאלתי חברים לעבודה התברר שאני לא לבד. שלושה חברים מלבדי בדקו את הדוחות שלהם וגילו שנפלו בהם "טעויות" דומות. 4 מתוך 4 זו סטטיסטיקה מעניינת מאוד בשביל כל "תקלה" או "טעות". מדובר כאן באחת הסוכנויות הגדולות בארץ כנ"ל לגבי הגוף המנהל של קרן הפנסיה. אפילו אם נניח שהייתה זו תקלה או טעות בתום לב העובדה היא שהרוב המוחלט של ציבור העמיתים בקרנות הפנסיה אינם יודעים לקרוא את הדו"ח ואינם מעוניינים להתעסק בזה כלל וכלל. דוחות עם אחוזים, מספרים, תשואות, דמי ניהול ושאר מרעין בישין מעבירים בהם חלחלה. דווקא בגלל כובד העניין דווקא בגלל החשיבות של הנושא הם מפחדים בכלל לגשת אליו. על כן מוטלת עליהן, על הסוכנויות ועל קרנות הפנסיה, החובה להפעיל כל מנגנון אפשרי כדי למנוע טעויות שכאלו אם הן נעשו בתום לב או שלא בתום לב, ועל כן טעויות שכאלו הן חמורות מאוד.
אני מניח שרבים מכם ממש כמוני לא כל כך יודעים איך לקרוא את דו"ח קרן הפנסיה. למרבה המזל לא הייתי צריך לכתוב לכך מדריך. מישהו אחר כבר עשה את עבודת הקודש והמידע נמצא עם תמונות בלינק הזה.
*אם ברצונכם להגיב באנונימיות זה בסדר אבל בבקשה אל תשתמשו באפשרות "אנונימי" אלא בחרו באפשרות "שם/כתובת אתר" ובחרו לעצמכם כינוי.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
