מותן של ההשקעות?

ההרצאה הבאה היא מתוך הפרויקט שנקרא טד TED. טד הוא פרויקט שמאגד הרצאות קצרות ומרתקות בנושאים שונים אבל זו הפעם הראשונה שנתקלתי בהרצאה על השקעות ערך בטד. מבלי לגרוע מההרצאה שהיא נחמדה בפני עצמה אציין שהיא אינה מהטובות ביותר בנושא אבל הכותרת שלה "I this the death of investing?" מזכירה לי משהו. שועלי הרצאות ותיקים לא כל כך יתעניינו במה שיש להרצאה הזו להציע על כן רק אציין את הפאנצ' (התראת ספוילר). ההרצאה מדברת על מותם של ההשקעות בבורסה בעקבות נתונים על כך שהציבור נוטה כיום לדעה שמניות הן מסוכנות ויש להתרחק מהן וגם מסביר מדוע זה לא נכון.



ציינתי שכותרת ההרצאה על מותן של ההשקעות מזכירה משהו. היא מזכירה לי דאגה שמדי פעם צצה ומציקה לי מחדש. דאגה שקשורה ל"מגיפה השחורה" אבל לא ישירות למגיפה השחורה אלא לתוצאות שלה. להיות חובב היסטוריה זה דבר מרתק. אתה יכול למצוא את עצמך נסחף בסערות של עמים שונים קהילות שונות או אינדיבידואלים. ללמוד המון על טבע האדם על תבניות שונות בהיסטוריה שחוזרות על עצמן. על פרטים קטנים אך משונים שעיצבו את עולמנו. למשל שמתם לב שבאירופה כנסיות ומנזרים בנויים כמצודות ומבצרים לכל דבר? בסקנדינביה זה לא המצב. במדינות סקנדינביה, בניגוד לאירופה, אפשר למצוא כנסיות ומנזרים רבים הבנויים עץ. הסיבה היא הויקינגים. הויקינגים פשטו על מדינות אירופה ובזזו מכל הבא ליד. לא הפריע להם במיוחד שמבנה מסוים הוכרז על ידי המקומיים כקדוש. המנזרים והכנסיות הכילו עושר חומרי גדול והגנה מועטה מאוד ולכן היו מטרה מעולה עבור הויקינגים. על כן מבנים אלו החלו להיבנות כמצודות המסוגלות להדוף מתקפה. ארצות סקנדינביה הן מקורן של הויקינגים, לכן כאשר הויקינגים הפכו לנוצרים הם לא חששו ממתקפה על מוסדות הדת ולא היה צורך בהגנה מיוחדת. לא נותר מי שיתקוף מנזרים.

אנקדוטות כאלה הן מרתקות אבל מעניין יותר הסיפור הגדול. בעיקר מעניינת אותי השאלה איך הגענו למצבנו היום. איך נראה המסע שעברה האנושות משבטים פראיים, מי יותר ומי פחות, לחברת השפע בה אנו חיים היום או לחילופין לעולם כל כך הומוגני מצד אחד וכל כך מפולג וניגודי כשמדובר בדת תרבות ואיכות חיים מהצד האחר. יש לנו בראש איזושהי פנטזיה על כך שמאז שיצאנו מהמערות החברה והטכנולוגיה הלכו והתפתחו והתקדמו באופן רציף. יש בזה מידה של אמת אבל זו ממש לא כל האמת. במהלך כל ההיסטוריה הידועה כוחות שונים ומנוגדים פעלו כדי להאיץ להאט או אפילו להחזיר לאחור התקדמות טכנולוגית ותרבותית. אבל אני סוטה מהנקודה.

נחזור למגיפה השחורה. המגיפה השחורה התפשטה בכל אירופה במהירות והפילה חללים על ימין ועל שמאל. מליונים רבים מתו. המחלה חיסלה בין שליש לשני שליש מאוכלוסיית אירופה בהיקף קטל שקשה לתאר. תארו לעצמכם איך אדם ששרד מסתכל סביבו על הכפר או השכונה ורואה כל כך הרבה בתים\צריפים ריקים. איזו תחושת פוסט אפוקליפסה אוחזת כאשר הוא נזכר בכל השכנים והקרובים שהכיר ועכשיו אינם, כאשר הוא יושב ביום ראשון בכנסייה שכעת חצי מהמושבים נותרים ריקים. לא כל ההשלכות היו שליליות. אחת מתופעות הלוואי שהיו למחלה הנוראית היא עלייה במשכורת ובתנאי המחיה של האיכר. מבחינה המבנה החברתי האיכר נחשב לרכושו של האציל במידה כזו או אחרת ותחת כללים שהשתנו ממקום למקום ומזמן לזמן. הקטל הנרחב שביצעה המגיפה השחורה הביא לכזה דילול באוכלוסייה שכעת היו יותר אמצעי ייצור ומשאבים פנויים ומה שהיה חסר הוא כח אדם שייצר. על כן "מחירו" של כח האדם עלה וכעת תנאי המחיה של האיכרים ששרדו את התופת היו משופרים והאנושות הלכה עוד צעד אחד לקראת שחרור האיכר. בני האדם הצטמצמו אך כמות השדות הפוריים נותרה כשהייתה לפני. כל התשתיות השונות שנבנו נותרו עומדות. גשרים, מעבורות, דרכים סלולות, סכרים, תעלות השקיה, מחרשות וכלים שונים. כל המשאבים ואמצעי הייצור שהכלכלנים קוראים להם "הון" נשארו וכעת היו פחות בני אדם שיצרכו את התוצרת ושיזדקקו לה. כך מצד אחד עלה שכרו של העובד וירד שוויו של ההון.

בראייה כוללנית רחבה הבוחנת את המצב לאורך תקופות ארוכות אין חולק על כך שהשקעה במניות היא השקעה בחברות כלומר היא השקעה ב"הון" - באמצעי ייצור. כל מחקר שנעשה על שוק ההון הגיע למסקנה שהתשואות ארוכות הטווח (20 או 30 שנה ומעלה) הן מעולות ואין דומה להם כמעט בשום צורת השקעה אחרת הזמינה לציבור. לאורך תקופות ארוכות הבורסה בכללותה עולה ומשיגה למשקיעה תשואות שמפצות על האינפלציה והרבה יותר מכך. המשקיע נהנה מצמיחה.  צמיחה בהכנסות, ברווחים, בתשואות, בדיבידנדים וכו', האם כל הצמיחה הזו בעצם מונעת מצמיחה בסיסית הרבה יותר. האם ייתכן שהצמיחה בשווי ובפריון של חברות ואמצעי ייצור מונעת בבסיסה על ידי צמיחה באוכלוסייה? מה אם כן? האם זה אומר משהו רע? הרי זה לא כאילו שאנחנו הולכים לחוות עוד מגיפה שחורה בזמן הקרוב.

ב"ה לא נחווה עוד מגיפה קטלנית שכזו אבל אם התשואות בבורסה אכן מונעות על ידי צמיחת האוכלוסייה, אנחנו המשקיעים, בבעיה. בעשורים האחרונים ישנה מגמת ירידה מובהקת בקצב גידול האוכלוסין ברחבי העולם כולו. אפילו במדינות העולם השלישי. במדינות מסוימות כמו גרמניה, יפן ורוסיה האוכלוסיה במספרים אבסולוטיים נמצאת בירידה. גודל האוכלוסייה הולך ומצטמצם. אבל לא רק על גודל האוכלוסייה צריך להסתכל. כדי לשמור על גודל אוכלוסייה קבוע בעולם המערבי, עם תוחלת חיים של עולם מערבי, יש צורך בילודה של 2.1 תינוקות פר אישה בממוצע. נקרא לנתון הילודה פר אישה בשם "פריון". פריון מעל 2.1 אומר שהאוכלוסיה גדלה ופריון מתחת ל-2.1 אומר שהאוכלוסייה מצטמצמת. ב-1970 אפשר היה לספור על יד אחת את מספר המדינות בהן הפריון קטן מ-2. היום צריך הרבה מאוד ידיים כדי לספור את אותו הדבר. למעשה רוב המדינות המערביות נמצאות במצב של אוכלוסייה מתכווצת והסיבה היחידה שאנו רואים את המספרים המוחלטים עולים היא בגלל הגירה. ייתכן שהגיע הזמן לערער על הפרדיגמה שהבורסה בכללותה תמיד תעלה לאורך זמן. מצד שני גם ייתכן שזה מוקדם מדי או אפילו מיותר לחשוש.