Disclaimer

הכותב אינו יועץ השקעות. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

יום שבת, 8 באוגוסט 2015

מותן של ההשקעות?

ההרצאה הבאה היא מתוך הפרויקט שנקרא טד TED. טד הוא פרויקט שמאגד הרצאות קצרות ומרתקות בנושאים שונים אבל זו הפעם הראשונה שנתקלתי בהרצאה על השקעות ערך בטד. מבלי לגרוע מההרצאה שהיא נחמדה בפני עצמה אציין שהיא אינה מהטובות ביותר בנושא אבל הכותרת שלה "I this the death of investing?" מזכירה לי משהו. שועלי הרצאות ותיקים לא כל כך יתעניינו במה שיש להרצאה הזו להציע על כן רק אציין את הפאנצ' (התראת ספוילר). ההרצאה מדברת על מותם של ההשקעות בבורסה בעקבות נתונים על כך שהציבור נוטה כיום לדעה שמניות הן מסוכנות ויש להתרחק מהן וגם מסביר מדוע זה לא נכון.



ציינתי שכותרת ההרצאה על מותן של ההשקעות מזכירה משהו. היא מזכירה לי דאגה שמדי פעם צצה ומציקה לי מחדש. דאגה שקשורה ל"מגיפה השחורה" אבל לא ישירות למגיפה השחורה אלא לתוצאות שלה. להיות חובב היסטוריה זה דבר מרתק. אתה יכול למצוא את עצמך נסחף בסערות של עמים שונים קהילות שונות או אינדיבידואלים. ללמוד המון על טבע האדם על תבניות שונות בהיסטוריה שחוזרות על עצמן. על פרטים קטנים אך משונים שעיצבו את עולמנו. למשל שמתם לב שבאירופה כנסיות ומנזרים בנויים כמצודות ומבצרים לכל דבר? בסקנדינביה זה לא המצב. במדינות סקנדינביה, בניגוד לאירופה, אפשר למצוא כנסיות ומנזרים רבים הבנויים עץ. הסיבה היא הויקינגים. הויקינגים פשטו על מדינות אירופה ובזזו מכל הבא ליד. לא הפריע להם במיוחד שמבנה מסוים הוכרז על ידי המקומיים כקדוש. המנזרים והכנסיות הכילו עושר חומרי גדול והגנה מועטה מאוד ולכן היו מטרה מעולה עבור הויקינגים. על כן מבנים אלו החלו להיבנות כמצודות המסוגלות להדוף מתקפה. ארצות סקנדינביה הן מקורן של הויקינגים, לכן כאשר הויקינגים הפכו לנוצרים הם לא חששו ממתקפה על מוסדות הדת ולא היה צורך בהגנה מיוחדת. לא נותר מי שיתקוף מנזרים.

אנקדוטות כאלה הן מרתקות אבל מעניין יותר הסיפור הגדול. בעיקר מעניינת אותי השאלה איך הגענו למצבנו היום. איך נראה המסע שעברה האנושות משבטים פראיים, מי יותר ומי פחות, לחברת השפע בה אנו חיים היום או לחילופין לעולם כל כך הומוגני מצד אחד וכל כך מפולג וניגודי כשמדובר בדת תרבות ואיכות חיים מהצד האחר. יש לנו בראש איזושהי פנטזיה על כך שמאז שיצאנו מהמערות החברה והטכנולוגיה הלכו והתפתחו והתקדמו באופן רציף. יש בזה מידה של אמת אבל זו ממש לא כל האמת. במהלך כל ההיסטוריה הידועה כוחות שונים ומנוגדים פעלו כדי להאיץ להאט או אפילו להחזיר לאחור התקדמות טכנולוגית ותרבותית. אבל אני סוטה מהנקודה.

נחזור למגיפה השחורה. המגיפה השחורה התפשטה בכל אירופה במהירות והפילה חללים על ימין ועל שמאל. מליונים רבים מתו. המחלה חיסלה בין שליש לשני שליש מאוכלוסיית אירופה בהיקף קטל שקשה לתאר. תארו לעצמכם איך אדם ששרד מסתכל סביבו על הכפר או השכונה ורואה כל כך הרבה בתים\צריפים ריקים. איזו תחושת פוסט אפוקליפסה אוחזת כאשר הוא נזכר בכל השכנים והקרובים שהכיר ועכשיו אינם, כאשר הוא יושב ביום ראשון בכנסייה שכעת חצי מהמושבים נותרים ריקים. לא כל ההשלכות היו שליליות. אחת מתופעות הלוואי שהיו למחלה הנוראית היא עלייה במשכורת ובתנאי המחיה של האיכר. מבחינה המבנה החברתי האיכר נחשב לרכושו של האציל במידה כזו או אחרת ותחת כללים שהשתנו ממקום למקום ומזמן לזמן. הקטל הנרחב שביצעה המגיפה השחורה הביא לכזה דילול באוכלוסייה שכעת היו יותר אמצעי ייצור ומשאבים פנויים ומה שהיה חסר הוא כח אדם שייצר. על כן "מחירו" של כח האדם עלה וכעת תנאי המחיה של האיכרים ששרדו את התופת היו משופרים והאנושות הלכה עוד צעד אחד לקראת שחרור האיכר. בני האדם הצטמצמו אך כמות השדות הפוריים נותרה כשהייתה לפני. כל התשתיות השונות שנבנו נותרו עומדות. גשרים, מעבורות, דרכים סלולות, סכרים, תעלות השקיה, מחרשות וכלים שונים. כל המשאבים ואמצעי הייצור שהכלכלנים קוראים להם "הון" נשארו וכעת היו פחות בני אדם שיצרכו את התוצרת ושיזדקקו לה. כך מצד אחד עלה שכרו של העובד וירד שוויו של ההון.

בראייה כוללנית רחבה הבוחנת את המצב לאורך תקופות ארוכות אין חולק על כך שהשקעה במניות היא השקעה בחברות כלומר היא השקעה ב"הון" - באמצעי ייצור. כל מחקר שנעשה על שוק ההון הגיע למסקנה שהתשואות ארוכות הטווח (20 או 30 שנה ומעלה) הן מעולות ואין דומה להם כמעט בשום צורת השקעה אחרת הזמינה לציבור. לאורך תקופות ארוכות הבורסה בכללותה עולה ומשיגה למשקיעה תשואות שמפצות על האינפלציה והרבה יותר מכך. המשקיע נהנה מצמיחה.  צמיחה בהכנסות, ברווחים, בתשואות, בדיבידנדים וכו', האם כל הצמיחה הזו בעצם מונעת מצמיחה בסיסית הרבה יותר. האם ייתכן שהצמיחה בשווי ובפריון של חברות ואמצעי ייצור מונעת בבסיסה על ידי צמיחה באוכלוסייה? מה אם כן? האם זה אומר משהו רע? הרי זה לא כאילו שאנחנו הולכים לחוות עוד מגיפה שחורה בזמן הקרוב.

ב"ה לא נחווה עוד מגיפה קטלנית שכזו אבל אם התשואות בבורסה אכן מונעות על ידי צמיחת האוכלוסייה, אנחנו המשקיעים, בבעיה. בעשורים האחרונים ישנה מגמת ירידה מובהקת בקצב גידול האוכלוסין ברחבי העולם כולו. אפילו במדינות העולם השלישי. במדינות מסוימות כמו גרמניה, יפן ורוסיה האוכלוסיה במספרים אבסולוטיים נמצאת בירידה. גודל האוכלוסייה הולך ומצטמצם. אבל לא רק על גודל האוכלוסייה צריך להסתכל. כדי לשמור על גודל אוכלוסייה קבוע בעולם המערבי, עם תוחלת חיים של עולם מערבי, יש צורך בילודה של 2.1 תינוקות פר אישה בממוצע. נקרא לנתון הילודה פר אישה בשם "פריון". פריון מעל 2.1 אומר שהאוכלוסיה גדלה ופריון מתחת ל-2.1 אומר שהאוכלוסייה מצטמצמת. ב-1970 אפשר היה לספור על יד אחת את מספר המדינות בהן הפריון קטן מ-2. היום צריך הרבה מאוד ידיים כדי לספור את אותו הדבר. למעשה רוב המדינות המערביות נמצאות במצב של אוכלוסייה מתכווצת והסיבה היחידה שאנו רואים את המספרים המוחלטים עולים היא בגלל הגירה. ייתכן שהגיע הזמן לערער על הפרדיגמה שהבורסה בכללותה תמיד תעלה לאורך זמן. מצד שני גם ייתכן שזה מוקדם מדי או אפילו מיותר לחשוש.






3 תגובות:

  1. ולדהיים,

    מצב שוק ההון משקף בבסיסו את מצב הכלכלה.
    מצבה של כלכלה קפיטליסטית לא נבחן לפי כמות האנשים באוכלוסיה, אלא לפי כמות התפוקה הנמכרת. כלכלה קפיטליסטית מתומרצת ע"י כסף, לא ע"י יכולת ייצור, או כמות אנשים באוכלוסיה שהיו רוצים לקנות אבל אין להם כסף.

    אינדיקציה פשוטה לכך היא העובדה שבכל המדינות המערביות שיעור ההשתתפות בתעסוקה מכלל האוכלוסיה עומד על 60-70% בלבד. לאוכלוסיה אין מספיק כסף להעסיק אפילו את ה- 30-40% הנותרים, כך שאם היו עוד הרבה יותר אנשים, סביר להניח שפשוט היו יותר מובטלים, שהם למעשה אנשים שלא מסייעים לייצור התפוקה הנוספת ומסוגלים לקנות תפוקה מועטה בלבד (אין להם הרבה כסף).

    מצב שוק ההון כיום תלוי בראש ובראשונה במדיניות כלכלית נכונה של המדינה.

    בהנחה (wishful thinking...) ונגיע לשיעור השתתפות אופטימלי בתעסוקה, נניח 95%, ונקפיד להישאר בו, יהיה זה הגידול התקופתי (נניח שנתי) בתפוקה שיקבע את המשך עליית שוקי ההון.
    גידול בתפוקה במצב זה באמת תלוי בגידול באוכלוסיה העובדת, אך גם בפרודקטיביות שלה, אשר בתורה תלויה בטכנולוגיה (אמצעי ייצור/שירות חדישים, ניהול ואורגניזציה מיטביים, וכו').

    השבמחק
  2. היי מיכאל, זה אני ולדהיים. הכינוי שלי הוא מהטמה שם הבלוג "מבצע ולדהיים" נבחר ללא קשר לשמי (גם הכינוי נבחר כך).

    שיעור השתתפות בתעסוקה פירושו אחוז מהאוכלוסייה שמהווים חלק מכח העבודה הפוטנציאלי. כלומר המכנה כולל את *כולם* מלבד ילדים. והמונה כולל את המועסקים ומחפשי העבודה ביחד. השיעור הזה אינו מדד לאבטלה. בתוך ה-30% -40% שאינם עובדים נכללים סטודנטים, עקרות בית (או עקרי בית) , פנסיונרים ועוד'. אבל זה עניין שולי לחלוטין ולא כל כך קשור לנושא.

    אני רוצה להבהיר שהטענה שהעלאתי אינה מדברת על המצב היום או בטווח הקצר של שנה שנתיים או עשור אלא שאלה לגבי הטווח הארוך ואפילו הארוך מאוד. מה עלינו לצפות משוק ההון ב-30 שנה הקרובות למשל.

    אני מסכים שכפי שאתה אומר גידול בתפוקה תלוי גם בפרודוקטיביות כלומר בפריון העבודה של כל עובד.
    כדי להמחיש את הנקודה שלי תאר לעצמך מה יקרה לשוויו של עסק יפני ב-30 שנה הקרובות. הילודה ביפן נמוכה בהרבה מ-2 ילדים פר אישה ואם זה יימשך כך האוכלוסייה היפנית תתכווץ משמעותית ב-30 שנה הקרובות. תאר לעצמך מה קורה למחירי הנדל"ן אם האוכלוסייה תרד בשליש. כיצד משתנה שוויו ומה תועלתו של גשר המוביל לאי יפני שפעם הכיל אוכלוסייה של מליון תושבים ו-30 שנה לאחר מכן מכיל אוכלוסייה של 0.65 מליון. כיצד משתנה שוויה של חברת משקאות קלים שכעת משרתת אוכלוסייה קטנה בהרבה. כיצד משתנה שוויה של יצרנית רהיטים שכעת מייצרת רהיטים עבור אוכלוסייה שהתכווצה בשליש?


    שלא יהיה בלבול. הפוסט הזה אינו פרופגנדה בעד הבאת יותר ילדים. אם תוך דור או שניים אוכלוסיית העולם תתכווץ חזרה ל-5 מליארד אני חושב שזה עשוי להיות דבר חיובי מאוד לעתיד האנושות לאיכות החיים ולאיכות הסביבה (מן הסתם זה תלוי בכמה וכמה גורמים). לא זה הנושא של הפוסט. הנושא הוא הרבה יותר צר - מה יהיה גורלם של ההשקעות ארוכות הטווח במקרה כזה.

    השבמחק
  3. מהטמה,

    אתה צודק. השיעור המשלים ל-100% את שיעור ההשתתפות בתעסוקה הוא לא מדד לאבטלה.
    מדד טוב יותר הוא שילוב של הבלתי מועסקים מתוך אוכלוסיית התעסוקה + המיואשים מחיפוש עבודה + עובדי משרה חלקית המעוניינים במשרה מלאה (החלק היחסי בו אינם עובדים).

    בכל מקרה, מדובר על אחוז אבטלה גבוה בהרבה מהמדווח. אין כאן מספרים מדויקים, אבל ממה שקראתי כנראה מדובר על אבטלה אמיתית של כ- 10-15% בישראל, כחצי מיליון איש.

    לגבי השאלה שלך על שוויים העתידי של עסקים -
    שוב, אני מחדד את האבחנה לעניין חשיבות גודל האוכלוסיה:
    גודל האוכלוסיה per se אינו מאוד רלוונטי למצב המשק בכלכלה קפיטליסטית; לעומת זאת, גודל האוכלוסיה שיש לה כסף הוא החשוב, מכיוון שהיא זו שמניעה את הכלכלה הקפיטליסטית - קונה את המוצרים והשירותים.

    דוג':
    אם במצב 0 מדובר באוכלוסיה של מיליון איש, אבל חצי ממנה מובטלים ולכן עניים, הרי ששווי העסקים יגזר רק מהפעילות המשרתת את החצי העובד והעשיר באוכלוסיה.
    אם במצב 1 האוכלוסיה תדולל ב-20% ל800 א' איש, אבל הממשלה תגדיל את הגירעון כך שיהיו 700 א' איש מועסקים ורק 100 א' מובטלים, הרי ששווי העסקים הכולל במשק צפוי להיות גדול יותר מבמצב 0.

    עם זאת, אתה צודק בזה שרמת הצריכה *במובן הצר* של כל פרט באוכלוסיה היא פחות או יותר מוגבלת בסופו של דבר. כמה כורסאות אדם אחד צריך? גם בהתחשב בזה שיהיו לו 5 דירות.

    כוונתי במובן הצר היא שברגע שלכל מי שרוצה יש כבר כורסא, כרית ודירה, זה לא אומר שאין יותר ביקוש לתוצרת/שירותים כלשהם. פשוט עוברים לתחומים אחרים, איכויות גבוהות יותר, כמות גדולה יותר per צרכן, וכו'.
    למשל, ניקוי הסביבה , אנרגיה ירוקה, חינוך, R&D (חקר החלל, רפואה, ביולוגיה, כימיה וכו'). יש עוד אינסוף מוצרים/שרותים נהדרים וחיוביים שאפשר יהיה להתפנות אליהם כאשר נסגור את הפינה של צריכה חומרית מיידית ו"הישרדותית" של הפרטים באוכלוסיה.

    לכן, כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, מצב שוק ההון המצרפי (לא מצבו של עסק מסוים; ובהנחה וכל העסקים יהיו ציבוריים...), תלוי בסופו של דבר בכמות התפוקה המיוצרת והנרכשת ע"י המשק בפרק זמן מסוים (GDP). כמות תפוקה זו תלויה באמת בגודל האוכלוסיה, אך גם בטכנולוגיה;
    וככל שעוברות השנים הטכנולוגיה הופכת להיות הפקטור המשמעותי יותר by far. הרי אנחנו צועדים בבטחון אל עבר עתיד בו מכונות, מחשבים ורובוטים יחליפו פחות או יותר את כל המשרות המאוישות ע"י בני אדם כיום.

    להקצנת ההמחשה, ניתן לחשוב על עולם ובו חצי מאוכלוסיית העולם כיום, אך כזה המפיק תפוקה הגדולה פי 4 - תפוקה זו תכיל בחלקה התפלה של כמויות מים אדירות, מכונות לניקוי אוקיינוסים, שדות סולאריים עצומים, תחנות כוח חדשניות/גרעיניות אדירות, חינוך מייטבי לכל הגילאים, תשתיות תחבורה מתקדמות בהרבה, אמצעי recreation מגוונים לכל שכבות האוכלוסיה, וכו', וכו'. (כל עוד הממשלות ינפיקו מספיק כסף כדי לקנות את כל התוצרת הזו.... [= ).

    השבמחק