אני חובב פודקאסטים. אפשר לומר אפילו שאני מכור לפודקאסטים. בשנים האחרונות התחום צמח בצורה מטורפת ואפשר למצוא היום פודקאסטים במגוון מאוד רחב של נושאים. כששמתי לב לכך תהיתי האם קיים פודקאסט על השקעות ערך. לא היה. מדי פעם חזרתי וחיפשתי אולי צץ משהו בעולם הפודקאסטים. כל מה שמצאתי היה פודקאסט שאמנם התהדר בתואר "השקעות ערך" אבל היה כל כך לא קשור ומשעמם שאני אפילו לא מצליח להיזכר על מה הם דיברו. אני שמח לבשר שלאחרונה סוף סוף מצאתי פודקאסט השקעות ערך אמיתי. משקיע ערך בשם אריק שליין יצר פודקאסט מאוד מעניין בו הוא בעיקר מראיין משקיעי ערך שמדברים על התובנות וההשקעות שלהם. ניתן להאזין לפודקאסט באפליקציות הפודקאסטים השונות. חפשו באפליקציות "Intelligent Investing". ניתן להאזין באתרים פודבין וסטיצ'ר בהם ניתן למצוא את ההערות של הפרק לינקים ופרטים נוספים. וכמובן שגם באייטיונס.
להלן ההמלצה שלי על שלושה פרקים איתם תוכלו להתחיל:
התקופה שסביב 2010 הייתה תקופה מעולה עבור משקיעי ערך. אחרי הקריסה של 2008 השקעות ערך הפכו שוב לאופנתיות. באופן כללי משקיעי ערך הפסידו פחות בקריסה של 2008 והרוויחו הרבה מההתאוששות של 2009. למרות העליות בשנים שסביב 2010 עדיין אפשר היה למצוא הרבה השקעות מעניינות. הספירה האינטרנטית של השקעות הערך רתחה. היה לנו את הפורום "השקעות בלי גורו" ואת "לונג" (שעדיין פעיל במתכונת מצומצמת). היה לנו את אקספוננט ואת גביזי שתירגם את המכתבים של באפט ומאוחר יותר אף פיתח את מסנן המניות הישראלי הראשון. עדו מרוז ועודד קרייזל הפכו למעין גורואים של התחום בארץ (וסליחה מכל מי ששכחתי לציין את תרומתו באותן שנים). ברמה הבינלאומית היו שלושה כוכבים זוהרים של השקעות ערך. ויטני טילסון, דייויד איינהורן וביל אקמן. שלושה קוסמים שהתראיינו ונאמו ושיתפו תובנות ורעיונות. קראתי להם "משקיעי ערך מודרניים". "מודרניים" בגלל שהם לא נרתעו משורטים כפי שבאפט ומאנגר. הם היו צעירים, יפים, עשירים, היה להם רקורד מוכח של תשואות שאפשר לפנטז עליהן וסיפורי מור"ק להתגאות בהם. נריץ שמונה שנים קדימה ושלושתם אכלו אותה בגדול. אחרי שחטף כמה מכות בכנף טילסון יצא לחלוטין מהתחום וכעת הוא מגשש את דרכו חזרה לאט ובזהירות. איינהורן עדיין מנהל קרן אבל הפסיד חצי מכספי המשקיעים בשנתיים האחרונות. ביל אקמן ספג מהלומה בצד הלונג מההשקעה בוליאנט ועוד אחת בצד השורט מהשקעה נגד הרבלייף (ושלא יגיד שלא הזהרתי אותו). בפרק הזה של הפודקאסט, טילסון מתראיין ומספר על החוויה שלו, הלקחים שלמד וגם מקדם את הסמינר בו הוא מלמד את מי ששואפים להיות מנהלי השקעות כיצד לפתוח קרן.
באחד החלקים האהובים עלי מהראיון, טילסון, מדבר על כך שבתחילת דרכו הייתה לו שיחה עם צ'ארלי מאנגר. טילסון היה בפוזיציית שורט מתוקשרת על חברת ביטוח רעועה וספג מתקפת נגד מצד חברת הביטוח במספר חזיתות. מאנגר הסכים עם טילסון שהשווי של חברת הביטוח גבוה באופן מגוחך. מאנגר הסביר לטילסון שהשורט המתוקשר שלו זה דבר מאוד בריא עבור שוק המניות, אבל יעץ לו בחום שיפסיק. מאנגר יעץ לטילסון שהדבר החכם ביותר לעשות הוא להימנע משורטים. זה צורך יותר מדי זמן, גורם לכך שהצד הנגדי ישקיע מאמצים אדירים כדי לפגוע בך וגם יכול לגרום להפסדים גדולים. מאנגר הוסיף "אבל אני מניח שכל בחור צעיר צריך ללמוד את זה על בשרו". אכן טילסון נאלץ ללמוד על בשרו. השורט הספציפי הזה עבד מעולה אך שורטים אחרים שיחקו תפקיד לא קטן בסגירת הקרן של טילסון.
אני חשבתי שסגנון ההשקעה שלי בננו-קאפ נט-נטס הוא נישתי ויוצא דופן אבל סגנון ההשקעה של דן שום, הוא ייחודי ברמה אחרת. דן מתמחה בהשקעה בחברות "חשוכות" כלומר הן אינן מפרסמות דוחות כספיים באופן מסודר. חברות חשוכות יכולות להימנע מפרסום דוחות כיוון שבאופן רשמי הן אינן נסחרות בידי הציבור. הדרך היחידה לקנות מניות שלהן היא ב-OTC וברוב המקרים הנזילות היא אפסית. אחת מההשקעות שלו היא בחברה שנקראת הופאג. היא נמחקה ממסחר ב-2014 והפסיקה לפרסם לציבור דוחות כספיים. דן, ביקש לקבל את הנתונים בתור בעל מניות, אך בניגוד לחוק, בחברה מסרבים למסור מידע לכן במקרה זה כמו במקרים אחרים דן מחפש רמזים במקומות שונים למה עשוי להיות מצבה הכספי של החברה. האזינו לפרק ואח"כ תבדקו את הבלוג של דן.
טוביאס קרליל, החל את דרכו כעורך דין בתחום המיזוגים והרכישות. בעקבות המשבר של 2008 הוא החל להשקיע בחברות נט-נטס, במיוחד במקרים שמשקיע אקטיביסט היה מעורב בעניין. קרליל הרוויח תשואה יפה מאוד של 200% על ההשקעות הללו. מה שמיוחד בסיפור שלו הוא שבשלב הזה, קרליל, עשה דבר שמעטים עושים. הוא בדק מה היה קורה אילו במקום לנתח את החברות לעומק ולסנן אותן על בסיס הפוטנציאל שבהן הוא פשוט היה קונה את כל הנט-נטס שנתקל בהן. קרליל, גילה שבמקרה כזה, במקום להרוויח 200% הוא היה מרוויח 700%. כל הזמן שהשקיע בלחקור את המניות שקנה הוביל לכך שחתך 500% מהתשואה שיכל להרוויח אילו פשוט היה קונה סל של נט-נטס בלי לסנן יותר מדי. בהשראת נוסחת הקסם של גרינבלט, קרליל, המשיך לבחון מודלים שונים המאפשרים לקנות סל חברות ללא שיקול דעת. הוא הגיע למספר מסקנות מפתיעות. הוא גילה שנט-נטס היא עדיין גישה רווחית שעובדת, אך בניגוד לאינטואיציה התשואה על סל של מניות נט-נטס רווחיות שמחלקות דיבידנדים, קטנה יותר מהתשואה שהרוויח סל של נט-נטס רווחיות שאינן מחלקות דיבידנדים, שהיא בעצמה קטנה יותר מהתשואה על סל נט-נטס שכלל אינן מרוויחות. בסופו של דבר הוא הגיע לנוסחא משלו. נוסחא ששורשיה בעולם השקעות הערך (אך אין לה שום קשר לנט-נטס) והיא אף מנצחת את נוסחת הקסם של גרינבלט. האזינו לפרק ובידקו גם את חשבון הטוויטר של קרליל.
להלן ההמלצה שלי על שלושה פרקים איתם תוכלו להתחיל:
התקופה שסביב 2010 הייתה תקופה מעולה עבור משקיעי ערך. אחרי הקריסה של 2008 השקעות ערך הפכו שוב לאופנתיות. באופן כללי משקיעי ערך הפסידו פחות בקריסה של 2008 והרוויחו הרבה מההתאוששות של 2009. למרות העליות בשנים שסביב 2010 עדיין אפשר היה למצוא הרבה השקעות מעניינות. הספירה האינטרנטית של השקעות הערך רתחה. היה לנו את הפורום "השקעות בלי גורו" ואת "לונג" (שעדיין פעיל במתכונת מצומצמת). היה לנו את אקספוננט ואת גביזי שתירגם את המכתבים של באפט ומאוחר יותר אף פיתח את מסנן המניות הישראלי הראשון. עדו מרוז ועודד קרייזל הפכו למעין גורואים של התחום בארץ (וסליחה מכל מי ששכחתי לציין את תרומתו באותן שנים). ברמה הבינלאומית היו שלושה כוכבים זוהרים של השקעות ערך. ויטני טילסון, דייויד איינהורן וביל אקמן. שלושה קוסמים שהתראיינו ונאמו ושיתפו תובנות ורעיונות. קראתי להם "משקיעי ערך מודרניים". "מודרניים" בגלל שהם לא נרתעו משורטים כפי שבאפט ומאנגר. הם היו צעירים, יפים, עשירים, היה להם רקורד מוכח של תשואות שאפשר לפנטז עליהן וסיפורי מור"ק להתגאות בהם. נריץ שמונה שנים קדימה ושלושתם אכלו אותה בגדול. אחרי שחטף כמה מכות בכנף טילסון יצא לחלוטין מהתחום וכעת הוא מגשש את דרכו חזרה לאט ובזהירות. איינהורן עדיין מנהל קרן אבל הפסיד חצי מכספי המשקיעים בשנתיים האחרונות. ביל אקמן ספג מהלומה בצד הלונג מההשקעה בוליאנט ועוד אחת בצד השורט מהשקעה נגד הרבלייף (ושלא יגיד שלא הזהרתי אותו). בפרק הזה של הפודקאסט, טילסון מתראיין ומספר על החוויה שלו, הלקחים שלמד וגם מקדם את הסמינר בו הוא מלמד את מי ששואפים להיות מנהלי השקעות כיצד לפתוח קרן.
באחד החלקים האהובים עלי מהראיון, טילסון, מדבר על כך שבתחילת דרכו הייתה לו שיחה עם צ'ארלי מאנגר. טילסון היה בפוזיציית שורט מתוקשרת על חברת ביטוח רעועה וספג מתקפת נגד מצד חברת הביטוח במספר חזיתות. מאנגר הסכים עם טילסון שהשווי של חברת הביטוח גבוה באופן מגוחך. מאנגר הסביר לטילסון שהשורט המתוקשר שלו זה דבר מאוד בריא עבור שוק המניות, אבל יעץ לו בחום שיפסיק. מאנגר יעץ לטילסון שהדבר החכם ביותר לעשות הוא להימנע משורטים. זה צורך יותר מדי זמן, גורם לכך שהצד הנגדי ישקיע מאמצים אדירים כדי לפגוע בך וגם יכול לגרום להפסדים גדולים. מאנגר הוסיף "אבל אני מניח שכל בחור צעיר צריך ללמוד את זה על בשרו". אכן טילסון נאלץ ללמוד על בשרו. השורט הספציפי הזה עבד מעולה אך שורטים אחרים שיחקו תפקיד לא קטן בסגירת הקרן של טילסון.
אני חשבתי שסגנון ההשקעה שלי בננו-קאפ נט-נטס הוא נישתי ויוצא דופן אבל סגנון ההשקעה של דן שום, הוא ייחודי ברמה אחרת. דן מתמחה בהשקעה בחברות "חשוכות" כלומר הן אינן מפרסמות דוחות כספיים באופן מסודר. חברות חשוכות יכולות להימנע מפרסום דוחות כיוון שבאופן רשמי הן אינן נסחרות בידי הציבור. הדרך היחידה לקנות מניות שלהן היא ב-OTC וברוב המקרים הנזילות היא אפסית. אחת מההשקעות שלו היא בחברה שנקראת הופאג. היא נמחקה ממסחר ב-2014 והפסיקה לפרסם לציבור דוחות כספיים. דן, ביקש לקבל את הנתונים בתור בעל מניות, אך בניגוד לחוק, בחברה מסרבים למסור מידע לכן במקרה זה כמו במקרים אחרים דן מחפש רמזים במקומות שונים למה עשוי להיות מצבה הכספי של החברה. האזינו לפרק ואח"כ תבדקו את הבלוג של דן.
טוביאס קרליל, החל את דרכו כעורך דין בתחום המיזוגים והרכישות. בעקבות המשבר של 2008 הוא החל להשקיע בחברות נט-נטס, במיוחד במקרים שמשקיע אקטיביסט היה מעורב בעניין. קרליל הרוויח תשואה יפה מאוד של 200% על ההשקעות הללו. מה שמיוחד בסיפור שלו הוא שבשלב הזה, קרליל, עשה דבר שמעטים עושים. הוא בדק מה היה קורה אילו במקום לנתח את החברות לעומק ולסנן אותן על בסיס הפוטנציאל שבהן הוא פשוט היה קונה את כל הנט-נטס שנתקל בהן. קרליל, גילה שבמקרה כזה, במקום להרוויח 200% הוא היה מרוויח 700%. כל הזמן שהשקיע בלחקור את המניות שקנה הוביל לכך שחתך 500% מהתשואה שיכל להרוויח אילו פשוט היה קונה סל של נט-נטס בלי לסנן יותר מדי. בהשראת נוסחת הקסם של גרינבלט, קרליל, המשיך לבחון מודלים שונים המאפשרים לקנות סל חברות ללא שיקול דעת. הוא הגיע למספר מסקנות מפתיעות. הוא גילה שנט-נטס היא עדיין גישה רווחית שעובדת, אך בניגוד לאינטואיציה התשואה על סל של מניות נט-נטס רווחיות שמחלקות דיבידנדים, קטנה יותר מהתשואה שהרוויח סל של נט-נטס רווחיות שאינן מחלקות דיבידנדים, שהיא בעצמה קטנה יותר מהתשואה על סל נט-נטס שכלל אינן מרוויחות. בסופו של דבר הוא הגיע לנוסחא משלו. נוסחא ששורשיה בעולם השקעות הערך (אך אין לה שום קשר לנט-נטס) והיא אף מנצחת את נוסחת הקסם של גרינבלט. האזינו לפרק ובידקו גם את חשבון הטוויטר של קרליל.
תודה על פוסט מעניין מאוד. הצעה לפודקאסט נוסף בתחום השקעות ערך: TIP - the investor podcast. למרות שהם לא בוחלים בכמעט כל נושא ואסטרטגית השקעה (למשל - מומנטום, מאקרו וזהב), עדיין המיקוד הבסיסי שלהם הוא השקעות ערך. הם מדברים מדי פעם על ספרי השקעות ערך ומנתחים אותם (למשל margin of saftey הנדיר של סט קלרמן - אפשר להשיג ב- PDF) ושיחות עם משקיעי ערך שונים. במיוחד אהובים עלי סשנים תקופתיים שהם עורכים עם שני משקיעים מגישת הערך לרוב(אחד מהם הוא קרליל) ובו כל אחד מעלה תיזה (מניה מומלצת) והאחרים מבקרים אותה.
השבמחקאגב קרליל לא ממש מציע נוסחה אלא למעשה מקדם - EV/EBITDA שהוא מקדיש לו ספר שלם (ומעניין לדעתי) הכולל ניתוחים אמפיריים על כמה הוא טוב יותר מיחסים אחרים להערכת מנייות. בסופו של יום (זהירות ספולייר..) הוא ממליץ לקנות ניירות שהם לא יקרים מ- 10-7 ביחס הזה ורצוי פחות מ- 5.
תודה על ההמלצה. באמת יש שם כמה פרקים מעניינים (וגם לא מעט שהם סתם ג'יבריש סטנדרטי על שוק ההון). אהבתי במיוחד את הפרק על הטעויות הגדולות של משקיעים מפורסמים.
מחקקרליל אכן מקדם את היחס EV/EBITDA. כל מה שכתבת נכון, לכן הרגשתי שזה יהיה קטנוני מצידי להיכנס לדיון על האם יש לקרוא לזה נוסחא או לא. הכוונה שלי היא שמדובר בנוסחא באותה מידה שהשיטה של גרינבלט היא נוסחא. אחד הנקודות העיקריות של קרליל היא שהפעלת הנוסחא הפשטנית שלו ללא שיקול דעת היא עדיפה בהרבה על ניתוח מניות. כלומר הוא טוען שזה חכם ועדיף בהרבה לקנות באופן עיוור מניות זולות סטטיסטית לפי המטריקה שלו, על פני בחירה אישית של מניות ספציפיות גם אם הן זולות על פי אותה המטריקה. על כן אני מדבר על "נוסחא" ולא רק על מטריקה.
תודה רבה, מאוד מעניין. לא הכרתי את וויטני טילסון לפני.
השבמחקEfficient market hypothesis can suck it
השבמחק;)