אילון מאסק מסתבך בטוויטר פעם אחת יותר מדי

רשות ני"ע האמריקאית, SEC, הודיעה שלשום שהיא מגישה תביעה כנגד אילון מאסק, היזם והמנכ"ל של טסלה, ספייס-אקס ובורינג. כשה-SEC, תובעת זה כבר לא בדיחה והכל התחיל בגלל חשבון הטוויטר של מאסק. זה לא חדש עבור עוקביו שמאסק מאוד פעיל בטוויטר. הרבה יותר פעיל מכל מנכ"ל אחר של חברה גדולה, למעט מנכ"ל סיילספורס. יותר מכך, רוב המנכ"לים שומרים על גרביטאס כנהוג לומר בקרב אקדמאים, כלומר שומרים על ארשת של מכובדות וקורקטיות ברשתות החברתיות. מאסק מאוד יוצא דופן מהבחינה הזו. מאסק נוהג להקשיב ברצינות לתלונות הלקוחות בטוויטר ולהגיב באדיבות, אך גם לחלוק מחשבות אקראיות ולהתווכח עם מבקריו. מאסק מצייץ אלפי פעמים בשנה והעובדה שהוא לא חושב פעמיים לפני כל ציוץ כבר סיבכה אותו לא פעם.

ורנון אנסוורת' היה ברוקר בעברו אך פיתח עניין בצלילה וכיום הוא מתמחה בצלילת מערות. אנסוורת' עבר מבריטניה לתאילנד ובשנים האחרונות חקר את מערכת המערות של ת'אם לואנג. ב-23 ליוני, קבוצת ילדים מקומיים שסיימו את אימון הכדורגל נכנסו לטייל במערות ת'אם לואנג, יחד עם עוזר המאמן. זו הייתה סוף עונת המונסון ובזמן הסיור הגשם שהתעצם גרם לחלקים במערכת המערות להתמלא מים ולחסום את דרכם החוצה. ב-24 ליוני, מאמן קבוצת נוער מקומית לכדורגל קם בבוקר לגלות 20 שיחות שלא נענו מהורים של ילדי קבוצת הכדורגל. 12 ילדים לא חזרו לביתם. המאמן התקשר לילדי הקבוצה ואחד מהם סיפר לו שחבריו יצאו לתור במערות בתום האימון. המאמן מיהר להגיע למקום ומצא בפתח המערה אופניים ותיקים, הבין את שארע ומיהר להתקשר לרשויות. אנסוורת' הצוללן עמד לצאת לסיור נוסף במערות כאשר צלצל הטלפון והודיעו לו על הקבוצה שנעלמה. אנסוורת', יעץ לרשויות ליצור קשר עם הרשות הבריטית למשימות הצלה ממערות (מי ידע שיש דבר כזה בכלל) והסכים לקחת חלק במשימת החילוץ. במהרה התאספו צוללנים מהקומנדו התיאלנדי, הרשות הבריטית, חיל האוויר האמריקאי והמשטרה האוסטרלית, לקחת חלק במשימה. הגשמים נמשכו ולא הייתה ברירה אלא לעצור ולחכות למזג אוויר טוב יותר. ב-2 ליולי מזג האוויר השתפר והצוללנים מצאו את הילדים. הילדים התשושים כלל לא ידעו כמה זמן עבר. זה היה היום השמיני שלהם מתחת לאדמה. הילדים הלכודים ניסו לחפור את דרכם החוצה באמצעות אבנים והצליחו לחפור 5 מטרים אך הם היו מאות מטרים מתחת לאדמה. עבור הצוללנים המסע אל מיקומם של הילדים לקח 5 עד 6 שעות דרך חללים מלאי מים עכורים עד שלא ניתן לראות בהם כלל ובאזורים מסוימים היה עליהם להאבק בזרם המים התת קרקעיים.

ב-6 ליוני, אחד הצוללנים של צוות החילוץ, קומנדו לשעבר בצבא התאילנדי, איבד הכרה במהלך הצלילה ומת. צוות החילוץ עבד תחת לחץ אטומי מתוך ידיעה שתוך ימים ספורים הגשם צפוי להתעצם, להציף את המערות ולחרוץ את גורלם של הלכודים. במהלך מאמצי החילוץ הופיע במקום לא פחות מאשר אילון מאסק, בכבודו ובעצמו והביא עמו צוללת קטנטנה המתאימה לגודל של ילד. את הצוללת הוא בנה יחד עם צוות מהנדסים שכינס בבהילות. מנהלי החילוץ בחנו את הצוללת והחליטו שהשימוש בה לא יהיה פרקטי. כאשר צופים בסרטונים מתוך המערות וכיצד הצוללן נדחף דרך סדקים בסלע שקשה להאמין שאדם מסוגל לעבור בהם, אפשר להבין מדוע החליטו שהצוללת, קטנה ככל שתהא, אינה פתרון פרקטי. הילדים הולבשו בחליפות צלילה עם מסיכה מלאה ובלון חמצן. על מנת שלא יכנסו להתקף פניקה שעלול להסתיים במותם ובמות המחלץ, הוחלט להרדים אותם. היה צורך לחדש את זריקת ההרדמה כל 45 דקות על מנת שהילד לא יתעורר באמצע, לכן הרופא שהיה במקום לימד את הצוללנים כיצד לתת את הזריקה. על מנת לבצע את החילוץ, יותר מ-100 אנשי צוות היו בתוך המערה, בחלל גדול המצוי במרחק של יותר מקילומטר מהכניסה. כאילו מדובר היה בסרט הוליוודי, לאחר שהוציאו את הילד האחרון, צינור נשבר והמשאבה ששאבה מים מתוך המערות חדלה לעבוד. החלל התמלא במים במהירות כה גבוהה עד שהצוות נאלץ לברוח ולהשאיר את כל הציוד מאחוריהם. בסופו של דבר, כל הלכודים חולצו בשלום, אך צוללן אחד מסר את חייו בתהליך.

מאסק, התקשה לקבל את העובדה שמאמציו לפתח צוללת זעירה נענו בחוסר רצון להשתמש בה. מאסק, הטיל ספק באופן פומבי במקצועיות ההחלטות בשטח. ורנון אנסוורת', חוקר המערות שהוזכר בתחילת הסיפור אמר לעיתונאים שהצוללת היא תעלול יחצני ומאסק יכול לדחוף אותה איפה שכואב. מאסק, לא נשאר חייב וצייץ על כך שהמערה נגישה יותר משאנסוורת' טוען ודרש מאנסוורת' לפרסם את סרטון החילוץ האחרון בו ניתן יהיה לראות זאת. לאחר מכן הוסיף בציוץ נוסף "... אתה יודע מה. אל תטרח להראות את הצילום. אנו נצלם סרטון בו הצוללת תגיע כל הדרך למערה 5 ללא בעיה. מצטער, איש-פדו, אבל אתה באמת ביקשת את זה." בשימוש בביטוי pedo guy מאסק בעצם האשים את אנסוורת' בפדופיליה. כולם חשבו שמאסק איבד את דעתו כשהוא מאשים כך אדם מצוות החילוץ ללא שום סיבה או ביסוס. לאחר מכן מאסק ענה לכתב באזפיד שאנסוורת' חי במשך תקופה באזור פטאיה ושהוא התחתן עם כלה קטינה. פטאיה ידועה בתעשיית הזנות שלה ומכיוון שגיל ההסכמה בתאילנד הוא גיל 15, פטאיה מהווה יעד גם עבור פדופילים. זוגתו של אנסוורת' מזה 7 שנים אמנם נראית צעירה אך היא בת 40, והיא דוחה את כל ההאשמות נגדו בגיחוך. מאוחר יותר מאסק התנצל פומבית, בטוויטר כמובן, וחזר בו מההאשמות. לפני כחודש מאסק שוב צייץ בתגובה לאדם שביקר אותו על ההאשמות כנגד אנסוורת' "אתה לא חושב שזה מוזר שהוא לא תבע אותי?". יום למחרת עורך דינו של אנסוורת' צייץ "מאסק צריך לבדוק את הדואר שלו לפני שהוא מצייץ" וצירף תמונה של מכתב בו הוא מודיע למאסק שהוא בתהליך של הגשת תביעה.

הציוץ הזה היה שיא בשרשרת של ציוצים שגרמו לרבים לבקש "שמישהו ייקח ממנו את הטוויטר". לפני כן, באחד באפריל, מאסק צייץ "..למרות מאמצינו, טסלה לגמרי ולחלוטין פושטת רגל. כל כך פושטת רגל שלא תאמינו". רבים לא הבינו שמדובר במתיחה של אחד באפריל והמניה איבדה 7% משוויה באותו יום. ציוץ אחד, עליו מאסק יתחרט, סיבך אותו יותר מכל השאר. בשביעי לאוגוסט מאסק צייץ "שוקל להפוך את טסלה לחברה פרטית ב-420$. המימון הושג." 

בתגובה, מחיר המניה קפץ עד שעקב כך הופסק המסחר במניית טסלה למשך שעה וחצי וסיים את יום המסחר בעלייה של יותר מ-10%. החוק אוסר על חברה ומנהליה מלמסור לציבור מידע מטעה ובמיוחד מידע מהסוג שישפיע באופן משמעותי על החלטתם לקנות או למכור את מניית החברה. הודעה שכזו על הצעת רכש בפרמיה של כ-20% מעל מחיר השוק, היא ללא שמץ של ספק מידע שמשפיע באופן משמעותי על החלטתם. אלמלא החלק האחרון "המימון הושג" כנראה שכולם היו מתייחסים לזה כעוד דוגמא לשגעונות של מאסק בטוויטר. "המימון הושג" מעיד על שלב מתקדם בהכנות ועל כוונה רצינית. שבועיים לאחר מכן מאסק פרסם הודעה באתר החברה הרשמי על פיה טסלה תישאר חברה ציבורית. מההודעה ניתן להסיק כי התוכנית להצעת הרכש נשענה על ההנחה שרבים מבעלי המניות הגדולים בחברה יסכימו להצטרף למאסק כבעלי מניות פרטיים כך שהוא לא יאלץ לקנות מהם את מניותיהם. בהודעתו מסר כי עבד על התוכנית יחד עם בנקאי ההשקעות הגדולים אך הוא קשוב לרחשי הלב של בעלי המניות והוא חוזר בו מכוונותיו.  ה-SEC, רשות ני"ע האמריקאית, חקרה את מאסק וטסלה בחשד שהציוץ של מאסק על הצעת רכש היה מטעה. החקירה העלתה כי אין שחר לאמירה "המימון הושג" והגיעה לשלב בו הוצעה למאסק עסקת טיעון אך ברגע האחרון עורכי דינו הודיעו ל-SEC שמאסק חוזר בו ולא יסכים לחתום על העסקה. 

בתגובה, ה-SEC, הודיעו שיגישו תביעה כנגד מאסק. באופן תמוה, ההודעה לתקשורת שמה דגש מוגזם על העובדה שהמחיר שמאסק קבע - 420$  - מהווה רפרנס ל"תרבות המריחואנה", כאילו היותו צרכן קנביס לכאורה, מעידה על אשמתו. אחת הדרישות בתביעה היא שמאסק ובכירים נוספים בחברה לא יורשו לכהן כמנהלים בחברות ציבוריות. במקרה שאכן כך יוכרע זה יהיה מלכוד עבור מאסק ועבור טסלה. למרות שגעונותיו קיימת מוסכמה רחבה כי אמון הציבור בחברה וביכולתה להשיג את מטרותיה טמון באישיותו של מאסק. בעלי המניות מאמינים בטסלה כיוון שהם מאמינים במאסק. יוצא מכך שללא מאסק טסלה עשויה להתקשות לבצע הנפקות נוספות במידה שתצטרך. במידה שהתביעה תשיג את דרישותיה, על מנת להישאר בתפקידו, טסלה תהיה חייבת להפוך לחברה פרטית ובכך באופן אירוני הציוץ של מאסק יגשים את עצמו. מאידך גם הפיכתה של טסלה לחברה פרטית עשויה להקשות על המשך גיוס הכספים הדרושים. בעקבות ההודעה על הגשת התביעה המניה ירדה כ-14% ביום המסחר אתמול.